יגאל צמח, מנכל קרן גשרים. קרדיט: יחצ
יגאל צמח, מנכל קרן גשרים. קרדיט: יחצ
ראיון

"דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר

יגאל צמח, יו"ר ובעלים קרן גשרים - מסביר למה השקעה בנדל"ן למגורים עדיפה על כל אלטרנטיבה, ואיך גם משקיעים וגם זוגות צעירים יכולים להרוויח ממנה

צלי אהרון | (5)

בעולם של חוסר ודאות מתמשך, בין אם מדובר במשברים גיאופוליטיים, מלחמות, מגפות, או טלטלות כלכליות: יש מי שבוחר להתרחק מרעשים ולחזור לבסיס: דירה, קירות, בטון. יגאל צמח, מנכ"ל קרן גשרים, מאמין שזה בדיוק המקום שבו כדאי לשים את הכסף,לא בגלל תחושת בטן, אלא כי הנתונים תומכים בכך פעם אחר פעם: "דירת מגורים בישראל היא לא רק נכס, היא עוגן פיננסי", אומר צמח ומוסיף:  "היא נכס שהציבור מבין, שמבוסס על צורך אמיתי, ושיש מאחוריו ביקוש קשיח".

צמח, שבעברו היה יזם נדל"ן והקים בין היתר את פרויקט "מאייר ברוטשילד", עבר לנהל קרן השקעות חוץ בנקאית שמתמקדת בהלוואות מגובות נדל"ן. לא הלוואות מסחריות, לא נדל"ן יזמי, ולא מהלכים נוספים - אלא מודל פשוט: הלוואה למגורים, כנגד דירה קיימת, באזור ביקוש.

המודל העסקי של קרן גשרים פשוט יחסית: השקעות באשראי מגובה משכנתאות מדרגה ראשונה, הניתנות ללווים פרטיים שרכשו דירות מגורים. הכסף מגיע ממשקיעים כשירים - כאלה עם הון עצמי של לפחות 9 מיליון שקל. שמחפשים אלטרנטיבה סולידית אך רווחית: "אנחנו לא יודעים מה ילד יום", אומר צמח ומרחיב: "עברנו קורונה, מלחמות, הפיכה משטרית - והבורסה הגיבה לכל אחת מהן אחרת. לכן אנחנו מתמקדים במשהו פשוט: הלוואה על דירת מגורים באזור ביקוש, בשיעור מימון של עד 50% מערך הנכס".

לדבריו, זה נותן ביטחון גם ללווים וגם למשקיעים: הלווה יודע שיש לו נכס שיכול לממן את ההחזר במידת הצורך, והמשקיע יודע שהוא מגובה בנדל"ן שממשיך לשמור על ערכו, ולעיתים אף משביח אותו.


מודל הריבית: לא סתם 'תשואה גבוהה', אלא מרווח אל מול האלטרנטיבה

אם תנסו להבין מה מייחד את הקרן, תגלו שהיא לא רק שואפת לתשואה גבוהה, אלא לבידול אל מול האלטרנטיבות הקיימות בשוק. היום, משקיע בקרן גשרים צפוי לקבל סביב 9% תשואה שנתית. לעומת 4% (ולעיתים פחות) שמציעות קרנות כספיות או פיקדונות בנקאיים: "80% מהתיק שלנו צמוד לפריים, בריבית פריים פלוס, ועוד 20% מחולק בין ריבית קבועה וצמודה", מסביר צמח ואומר כי: "אנחנו בונים את המודל כך שתמיד ניתן למשקיע מרווח סביר מעל האלטרנטיבות. גם אם הריבית תרד, עדיין נוכל לשלם 8% ומעלה, בזכות שילוב של עמלות והצמדות. הגמישות הזו, שלא קיימת בבנקים שכבולים למגבלות רגולטוריות כמו 'שליש-שליש-שליש', מאפשרת לקרן להתאים את עצמה לשינויים בשוק ולהמשיך להציע רווחיות".


ומה לגבי שוק הדיור?


צמח לא מתלבט כשהוא נשאל האם זוג צעיר צריך לרכוש דירה כיום. מבחינתו, התשובה היא חד משמעית כן: "מי שלא קונה דירה - פשוט נשאר מאחור", הוא קובע. "גם אם זו לא הדירה המושלמת, לקנות דירה במחיר שאתה יכול לעמוד בו, עם מימון קבוע ככל האפשר, זו ההגנה הכי טובה על ההון האישי שלך".

הוא מדגיש כי מחירי הדיור בישראל עולים בממוצע של כ-4%-3% ריאלית בשנה. מעבר לקצב עליית השכר: "אי אפשר להרוויח את זה בעבודה רגילה. כל שנה שעוברת, אתה מפסיד את המרחק".

לדבריו, גם אם זוג צעיר יתחיל וירכוש דירה  באזורים קצת יותר רחוקים מהמרכז כמו: חיפה, מודיעין, באר שבע. הוא יכול להשתמש בה בהמשך כמקפצה לדירה משודרגת. אבל מי שיחכה ש'המחירים ירדו' - עלול לגלות שזה כבר מאוחר מדי: "אנחנו לא שואפים להבריק, אנחנו שואפים להחזיר את ההשקעה", מסכם צמח ומוסיף: "ברמות הסיכון של היום,  זה לא מובן מאליו."


ואם המחירים ירדו? מה אז?

השאלה הזו רלוונטית כמעט בכל תקופה של אי־ודאות. הרי שוק הנדל"ן, כמו כל שוק, חשוף לתנודות. ומי ששוקל להשקיע בו, שואל לא רק על פוטנציאל הרווח, אלא גם על רמת ההגנה במצב של ירידת מחירים. כמו בכל השקעה, גם כאן קיים יחס  מנגנון של סיכוי-סיכון.

צמח מתייחס לכך ומדגיש את ההבדל בין המודל החוץ בנקאי של הקרן לבין מה שנהוג בבנקים: "אנחנו לא מממנים 3/4 מהשווי כמו בנק - אלא עד 50% בלבד. המשמעות היא שגם אם תהיה ירידת מחירים זמנית של 10%, 15% ואפילו 20% - עדיין יש שולי ביטחון שמגנים על המשקיע".

לדבריו, המודל של הקרן נבנה מראש באופן שמגן על הקרן ועל ההשקעה במקרה של ירידת שווי. "גם אם צריך לממש את הנכס, כלומר למכור אותו כדי להחזיר את החוב - עדיין לא נגרם נזק להון המקורי של המשקיע. זה שונה מאוד מהלוואה עסקית או מהשקעה במיזם יזמי, שבה זה הכול או כלום".




תשואה של 9%? איך זה קורה?


הקרן שואפת להניב תשואה של 9%-8% גם בתקופות של שינויים בריבית, בין היתר בזכות המבנה של מסלול ההשקעה שהיא מציעה. לדבריו של צמח, המודל בנוי בצורה שמחלקת את הריבית לפי שלושה רכיבים עיקריים.

וזה מה שכנראה מאפשר לקרן גם גמישות עם השוק וגם עוגן מסוים של יציבות: 80% מהקרן מוצמד לריבית פריים פלוס (למשל, פריים +3%), 10% מהקרן היא הלוואה בריבית קבועה לא צמודה (קל"צ), ו-10% בריבית שצמודה למדד.

"השיטה הזו לא רק מבטיחה תשואה, אלא גם מעניקה שקט נפשי למשקיע, בידיעה שהוא לא תלוי כולו בתנודתיות של הריבית או במדד כזה או אחר", אומר צמח. "המטרה שלנו היא לבנות מודל שיש בו איזון, יציבות ומרווח סביר מעל האלטרנטיבות שקיימות בשוק".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יעלי 03/07/2025 15:50
    הגב לתגובה זו
    מחירי הדירות בתל אביב והרצלייה כבר נופלים.השקעה בנדלן היא השקעה גרועה.
  • 3.
    יפה אמר (ל"ת)
    אנונימי 02/07/2025 15:30
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    קלקלן 02/07/2025 12:57
    הגב לתגובה זו
    הכתבה מציינת הלוואות בפריים 3%. מי לוקח ממנו הלוואה אם הבנק נותן פריים מינוס במשכנתאות התשובה היא כנראה לווים מסוכנים שלא קיבלו הלוואה מהבנק. אם זה המצב אז התשואה העודפת נובעת מסיכון ואז זו לא באמת תשואה עודפת.
  • 1.
    אביאור משקיע 02/07/2025 12:55
    הגב לתגובה זו
    התחליף הכי טוב ורווחי שקיים בכל האפיקים הסולידיים
  • היה פה קרן הגשמה אנשים אכלו אותה קשות. (ל"ת)
    רונית 03/07/2025 15:51
    הגב לתגובה זו
דלית רביב צילום: רמי זרנגרדלית רביב צילום: רמי זרנגר

ICR מתקדמת בשני פרויקטים של התחדשות ברמת גן ובגבעתיים

החברה דיווחה כי השלימה את השגת הרוב הדרוש מבעלי הדירות בשני מתחמים מרכזיים - ברחוב הרא"ה ברמת גן וברחובות משמר הירדן-ההסתדרות בגבעתיים. שני המתחמים, שמיועדים לפינוי-בינוי, צפויים לייצר יחד מאות יחידות דיור חדשות בהיקפים הנאמדים במיליארדי שקלים. במקביל, החברה ממשיכה לקדם שורה של תוכניות נוספות בגוש דן, כחלק מתנופת התחדשות עירונית רחבה ברמת גן וגבעתיים

עוזי גרסטמן |

בשתי ערים סמוכות בלב גוש דן, רמת גן וגבעתיים, מדווחת ICR על התקדמות משמעותית בקידום פרויקטים גדולים של התחדשות עירונית. לטענת החברה, היא השלימה בימים האחרונים את השגת הרוב הדרוש מבעלי הדירות לצורך קידומם של שני מתחמים מרכזיים: האחד בשכונת נגבה ברמת גן, והשני בשכונת תל גנים בגבעתיים. מדובר בשני פרויקטים שצפויים לייצר מאות דירות חדשות בשטח בנוי צפוף ומבוקש.

ברמת גן מדובר במתחם ברחוב הרא"ה שבשכונת נגבה, המתפרש על פני כ-4.5 דונמים. התוכנית כוללת הריסה של ארבעה מבני מגורים ישנים ובהם כ-100 דירות ועוד 12 חנויות. במקומם מתוכננים להיבנות שלושה מבני מגורים חדשים: מגדל בן 35 קומות שיוקם על צומת הרחובות הרא"ה-נגבה, ושני בניינים מרקמיים בני תשע קומות כל אחד. בסך הכל צפויות להיבנות במתחם כ-260 דירות, לצד שטחי מסחר בהיקף של כ-190 מ"ר ושטח נוסף שיוקצה לשימושים ציבוריים עבור בית הספר עתיד הסמוך. בנוסף, התכנון כולל יצירת זיקות מעבר רגליות שיחברו בין הרחוב הראשי לבין רחובות השכונה הפנימיים - מהלך שמכוון להגביר את הנגישות במרחב.

שכונת נגבה עצמה עוברת בשנים האחרונות גל התחדשות משמעותי, עם שילוב של בנייה חדשה לצד אוכלוסייה ותיקה והשקעה במרחב הציבורי. מיקומה המרכזי, בסמוך לפארק הירקון ולצירי תנועה ראשיים, הפך אותה לאחת השכונות המתחדשות הבולטות במרכז הארץ.

במקביל, בגבעתיים דייוחה כאומר החברה גם על השגת רוב במתחם רחב היקף ברחובות משמר הירדן וההסתדרות שבשכונת תל גנים. המתחם משתרע על פני כ-10 דונמים וכולל כיום שבעה בנייני מגורים בני ארבע קומות ובהם 112 דירות. במסגרת התוכנית ייהרסו המבנים הישנים ובמקומם ייבנה מתחם עירוני חדש ובו כ-300 יחידות דיור, לצד שטחי מסחר ושטחים ציבוריים. החברה מעריכה כי היקף ההכנסות בפרויקט זה יגיע לכ-690 מיליון שקל. תל גנים נחשבת אחת השכונות המבוקשות בגבעתיים, בין היתר בזכות קרבתה לפארק רבקה ולמוקדי ציבור מרכזיים בעיר. מיקומו של הפרויקט, בלב שכונה מבוססת אך מיושנת בחלקה, הופך אותו לבעל פוטנציאל משמעותי לשינוי פני האזור.

ההתמקמות של ICR בשתי הערים אינה חדשה, ובשנים האחרונות היא מקדמת בהן כמה פרויקטים נוספים. ברמת גן החברה מקדמת פרויקט גדול בין רחובות רש"י ואבא הלל, שכולל כ-200 דירות וכ-800 מ"ר שטחי מסחר, ומצוי בשלבי קבלת היתרי בנייה. בנוסף, ברחוב פרוג מקודמת תוכנית לפינוי כ-150 דירות ישנות ובניית מגדל בן 30 קומות ושורה של בניינים מרקמיים בני תשע קומות, בסך הכל כ-385 יחידות דיור. התוכנית משתרעת על פני כ-10 דונמים וצפויה לשלב מגורים, מסחר ושטחי ציבור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.