הפרת חוזה היא מצב שבו צד לחוזה אינו מקיים את התחייבויותיו — למשל אי-תשלום, איחור במסירה או אספקת מוצר פגום. בישראל מסדיר את הנושא חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל״א-1970, הקובע את הסעדים העומדים לרשות הצד הנפגע: אכיפת החוזה, ביטולו והשבת מה שנתקבל
מכוחו, ותשלום פיצויים על הנזק שנגרם.
הצדדים רשאים לקבוע מראש בחוזה פיצוי מוסכם — סכום שישולם במקרה של הפרה ללא צורך בהוכחת נזק — אך בית המשפט מוסמך להפחיתו אם מצא שנקבע ללא יחס סביר לנזק שניתן היה לצפותו בעת כריתת החוזה. ההבחנה בין הפרה יסודית להפרה
שאינה יסודית משפיעה על זכות הביטול של הצד הנפגע. עוד על הפרה יסודית וסעדיה.
סכסוך שהתנהל סביב על שיפוצים רועשים שבוצעו בבניין, פיקדון שהוחזר בחלקו וחודש שכירות אחרון שלא נוצל, הסתיים בזכייה חלקית עבור השוכרת. המשכיר ייאלץ לשלם לה כמעט 14 אלף שקל
