המתקפה שפתחה את המלחמה בדרום הפכה לנקודת ציון מכוננת גם במישור הכלכלי בישראל. בטווח המיידי ננעלו ענפים שלמים, גויסו מאות אלפי מילואימניקים, נסגרו עסקים באזורי הספר ונרשמה צניחה חדה בפעילות התיירות והבנייה, בין היתר בשל היעדרם של פועלים
פלסטינים מאתרי העבודה. בהמשך התרחב הגירעון התקציבי, חברות דירוג הורידו את דירוג האשראי של המדינה, והממשלה נדרשה לתוכניות פיצוי רחבות לעסקים ולעובדים דרך מסלולי מס ורשות המסים. במקביל זרמו משאבים גדולים לתעשיות
ביטחוניות ולרכש חירום. ההשלכות נמשכות בשוק העבודה, בשוק הדיור, בענף התעופה ובשורה של הליכים משפטיים וצרכניים שנוגעים לאיחורים ולביטולי עסקאות.
פרופ' אייל יניב על דו"ח מבקר המדינה בנוגע למבנה הממשלה: כאשר דברים הרי גורל נופלים בין הכסאות, מהי ההשפעה על יוקר המחיה ומדוע הפוליטיקה תשאיר אותנו תקועים באותו מצב
שירות התעסוקה מודיע על הקמת מרכז תעסוקה בקרית שמונה ומפרסם דוח האומר כי קיים פער משמעותי ברמת הכישורים והמיומנויות של תושבי הצפון ובהתאמתם לשוק עבודה גלובאלי בעידן ה-AI, בהשוואה לתושבי
המרכז
38 חודשי מאסר ו-45 אלף שקל קנס נפסקו לשני תושבי באר שבע שיום לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר פשטו על זירת מסיבת הנובה ובזזו רכוש שהשאירו מאחוריהם קורבנות ושורדי הטבח
התביעה טוענת כי בינאנס איפשרה העברת עשרות מיליוני דולרים לחשבונות קריפטו הקשורים לחמאס ולארגונים נוספים, ואף המשיכה בכך אחרי האכיפה הפדרלית ופעולות החסימה בישראל
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות
כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון