עובדים צעירים הם קבוצת האוכלוסייה שנמצאת בתחילת דרכה בשוק העבודה, ומאופיינת בשכר התחלתי נמוך יחסית, בניידות גבוהה בין מקומות עבודה ובחשיפה גדולה יותר לשינויים טכנולוגיים. בישראל מתמודדים רבים מהם עם פער בין עלות המחיה במרכז הארץ לבין השכר בפועל, ולכן
שיעור המתגוררים אצל ההורים בשנות העשרים המאוחרות גדל. אוטומציה ובינה מלאכותית משנות את הביקוש למשרות פתיחה בתחומים מסוימים ומעלות את חשיבות ההכשרה המעשית. במקביל נרשמת עלייה בשילוב אוכלוסיות שהיו מיוצגות בחסר בענפי הטכנולוגיה. עבור מי שעוקב אחר שוק
העבודה ואחר מגמות הגיוס בענף הייטק, מדובר בקבוצה שמנבאת את מבנה כוח העבודה בעשור הקרוב.
בזמן שמדינות ה-OECD צמצמו בעשור האחרון את שיעור הצעירים שאינם לומדים ואינם עובדים, בישראל הוא דווקא עלה ל-20%; גם שיעור בני 34-25 ללא השכלה תיכונית גדל, והמחיר מתבטא בשכר נמוך משמעותית; במקביל, ההוצאה הממשלתית על סטודנט בישראל עומדת על פחות ממחצית מהממוצע
במדינות המפותחות