מלחמה באיראן

מלחמה באיראן (או עימות צבאי ישיר מול איראן ושלוחותיה) היא אירוע גיאופוליטי וביטחוני בעל השלכות קיצוניות, המהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר ליציבות המשק הישראלי, למשק האנרגיה העולמי ולשווקים הפיננסיים.
הדינמיקה של עימות מסוג זה מאופיינת ברמת אי-ודאות קריטית, והיא מניעה באופן מיידי גלי הדף כלכליים רוחביים: בממד הגלובלי, מתיחות או לחימה מול איראן גורמות לזינוק חד במחירי הנפט והאנרגיה העולמיים עקב חשש משיבוש נתיבי שינוע ימיים אסטרטגיים (כמו מיצרי הורמוז), דבר המייצר לחצים אינפלציוניים בינלאומיים.
בממד המקומי, עימות ישיר חזיתי גורר פגיעה פיסקאלית קשה בקופת המדינה בשל זינוק דרמטי ומידי בתקציבי הביטחון ובעלויות הלחימה, לצד שיבוש הפעילות הריאלית של עסקים, השבתת מערכי ייצור, וירידה חדה באמון הצרכנים.
להתפתחויות מול איראן יש השפעה דרמטית, מיידית וישירה על מבנה תיק הנכסים:תנודות בשוק המט"ח: כל הסלמה ביטחונית או איום בעימות ישיר מובילים באופן עקבי להיחלשות חדה של השקל ולזינוק מהיר בשערי הדולר והאירו, בשל בריחת הון זר וחיפוש של משקיעים מקומיים ובינלאומיים אחר חופי מבטחים פיננסיים.
תמחור מחדש בבורסה: מדדי הדגל בבורסה לניירות ערך בתל אביב חווים תנודתיות קיצונית וירידות שערים חדות בעתות הסלמה, דבר המשפיע מיידית על התשואות בטווח הקצר של קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות של כלל הציבור.
פרמיית הסיכון ודירוג האשראי: חשש מתמשך ממלחמה כוללת משליך ישירות על דירוג האשראי של מדינת ישראל ועל פרמיית הסיכון שלה (CDS). מצב זה מייקר את עלויות גיוס החוב של הממשלה בשווקים הבינלאומיים, מאלץ את משרד האוצר להגדיל את הגירעון, ויוצר לחץ מתמשך על הריבית במשק.
מגמות מגזריות מנוגדות: בעוד שחברות נדל"ן, קמעונאות ותיירות סופגות פגיעה ישירה מההאטה בפעילות הריאלית בזמן לחימה, תעשיות ביטחוניות וחברות טכנולוגיה צבאית חוות לעיתים קרובות זינוק בביקושים הגלובליים וצמיחה בשוויין.
קריסת המו"מ בין איראן לארה"ב והמשמעויות הגלובליות שלהאחרי 21 שעות בלבד של משא ומתן באיסלמבאד, קרסו השיחות בין ארה"ב לאיראן. סגן הנשיא ג'יי די ואנס הודיע כי איראן סירבה לתת ערבויות מוחלטות שלא תשיג נשק גרעיני. מה הצדדים רצו, מדוע הכול התמוטט כל כך מהר, ומה התרחישים האפשריים כעת?
כאשר אחרי נזקי הטילים מגיעים קשיי השיקוםנזקים ממבצע "עם כלביא" טרם תוקנו, ואז הגיעה מלחמת "שאגת הארי".מדריך מעשי: הסחבת בשיקום שאחרי הטילים - מה הזכויות, מה לעשות במקרה של נזק, מה תקוע וכיצד להתמודד עם סחבת
בהרב-מיארה תגבש כללים להפגנות ותפילות בזמן מלחמההפרקליטות: כרגע אין איזון ולכן ההחלטה על המגבלות היא חסרה ופגומה. בג"ץ: לא אמור להיות דין אחד לקניות ודין אחר לכותל
הורמוז סגור, הבנזין מתייקר - וייצוא הרכב החשמלי מסין ממריאבחודש שעבר ייצאה סין 349,000 כלי רכב חשמליים והיברידיים - זינוק של 140% לעומת התקופה המקבילה. לעומת זאת, המכירות בשוק המקומי ממשיכות לרדת
איראן מהדקת שליטה בהורמוז: מעבר ספינות רק באישור - והלחץ על שוק הנפט גוברלמרות הפסקת האש עם ארה״ב, טהרן דורשת תיאום צבאי לכל כלי שיט; גורמים בתעשייה מזהירים מפגיעה בשרשרת האספקה העולמית
בריטניה: "ספינות יעברו בהורמוז ללא תשלום - לבנון חייבת להיכלל בהפסקת האש"שרת החוץ הבריטית איווט קופר הכריזה כי חופש השיט במצר הורמוז חייב להישאר ללא תשלום, ודחתה בתוקף את ניסיונה של איראן לגבות אגרות. במקביל, קוראת להפסקת אש מיידית בלבנון ולהכללתה בהסכם הפסקת האש עם איראן
ניתוח המשק האיראני הפסיד כ-200 מיליארד דולרים; דמי חסות מהורמוז לא יצילו אותםהנזק הכלכלי הישיר והעקיף לאיראן כבר חצה את 195 מיליארד הדולר - סכום שמשתווה לפי שניים מהתקציב השנתי הרשמי של המשטר. גם אם איראן תצליח לגבות "דמי חסות" במצר הורמוז, ההכנסות השנתיות יגיעו ל-6 מיליארד דולר לכל היותר - טיפה בים ביחס לנזק. למשטר אין דרך לשקם את איראן למצבה טרום-המלחמה בטווח של עשור לפחות
ישראל סיימה סבב מול איראן בעלות של 60 מיליארד שקל - וההוצאות רק מתחילותהפסקת האש הגיעה אחרי 40 ימי לחימה, אבל החשבון הכלכלי ממשיך לתפוח: מערכת הביטחון דורשת עוד 34 מיליארד עד סוף השנה, והמשק נערך לעידן של סבבים חוזרים
איראן לארה"ב: "הפרתם את ההסכמות עוד לפני שהשיחות התחילו"; הנפט מגיב בעלייהיושב ראש הפרלמנט האיראני מאשים את וושינגטון בשלוש הפרות מרכזיות - מהפסקת האש בלבנון ועד חדירה אווירית. בשווקים כבר מגיבים עם עלייה בנפט וחשש מחזרה להסלמה
מעבר לים האנליסטים צופים עונת דוחות חזקה, מה עלול להשתבש?האנליסטים מציבים ציפיות שיא לקראת עונת הדוחות, אבל נראה שהם מתעלמים מהרבה גורמי סיכון; מהם שלושת הסקטורים שצפויים להוביל את צמיחת הרווחים, ועד כמה זה בר קיימא?