בגדי מותגים הם פריטי הלבשה שנמכרים תחת שם מסחרי מוכר, שהערך הכלכלי שלו נובע ממוניטין, מעיצוב ומהיכולת לגבות פרמיית מחיר מעל עלות הייצור. שוק האופנה העולמי מחולק בין בתי יוקרה, מותגי ספורט גלובליים
ורשתות אופנה מהירה, וכל אחד מהם פועל במודל מלאי ותמחור שונה. הענף רגיש לעונתיות, לשינויי טעם צרכני, לעלויות הובלה ולמצב שרשראות האספקה במזרח אסיה. רגולציה סביבתית באירופה החלה להגביל השמדת מלאי שלא נמכר ולחייב שקיפות בייצור. בישראל המותגים הבינלאומיים נמכרים
דרך זכייני יבוא, ולצידם פועלות רשתות מקומיות שמפתחות מותג פרטי. תוצאות ענקיות כמו נייקי ואדידס משמשות מדד לביקוש הצרכני העולמי ולעוצמת ההוצאה הפרטית.
החל מ־19 ביולי יחויבו חברות כמו LVMH, פראדה, שאנל ואינדיטקס למצוא חלופות לשריפה ולהטמנה של בגדים, נעליים והחזרות מלקוחות. האיסור צפוי להגדיל את עלויות האחסון והמיחזור ולחייב את הענף לצמצם ייצור עודף ולשפר את תכנון המלאי