הירח הוא הגוף השמימי הטבעי היחיד המקיף את כדור הארץ, ומרחקו הממוצע מכדור הארץ עומד על כ-384,000 קילומטרים. הירח נטול אטמוספרה משמעותית, ומשטחו מכוסה במכתשים הנוצרים כתוצאה מפגיעות מטאורים לאורך מיליארדי שנים.
כוח המשיכה של הירח משפיע על כדור
הארץ בדרכים שונות, ובהן יצירת תופעת הגאות והשפל באוקיינוסים. מחזור הקפתו של הירח סביב כדור הארץ, הנמשך כחודש קלנדרי בקירוב, שימש בסיס ללוחות שנה שונים, ובהם הלוח העברי המסורתי, המשלב חישובים ירחיים ושמשיים כאחד.
הירח היה יעד למספר משימות
חלל מאוישות
ובלתי מאוישות מאז אמצע המאה ה-20, ובהן נחיתות האדם הראשונות על פני שטחו במסגרת תוכנית אפולו האמריקאית. בעשורים האחרונים חוזרות מספר סוכנויות חלל ברחבי העולם לעניין מחודש בחקר הירח, לרבות תכניות לנחיתות מאוישות עתידיות. ליקויי חמה
וליקויי לבנה, המתרחשים כאשר כדור הארץ, הירח והשמש מתיישרים בקו כמעט ישר, נובעים אף הם ממסלול הירח סביב כדור הארץ, ונחשבים לתופעות אסטרונומיות הנצפות מדי שנה ממקומות שונים בעולם. חקר הירח נחשב גם שלב מקדים אפשרי למשימות חלל עתידיות רחוקות יותר,
ובהן תכניות לשיגור משימות מאוישות למאדים.
המרוץ לחזרה אל הירח הפך למנוע עסקי עבור קבלניות החלל הפרטיות ועבור סוכנויות ממשלתיות, והוא מזין ביקוש לרכיבי טכנולוגיה מדויקים, לחיישנים ולמערכות שיגור. משימות נחיתה ישראליות העלו את נראותה של תעשיית החלל המקומית.
שלב עליון נטוש של טיל פלקון 9 צפוי לפגוע בירח עוד שלושה ימים במהירות של כ-8,700 קמ"ש; ההבזק כנראה יהיה חלש מכדי שתוכלו לתפוס אותו בעין, אבל טלסקופים עשויים לקלוט את ענן האבק שיתרומם מעל פני הירח; עבור המדענים זו הזדמנות נדירה ללמוד בזמן אמת מה קורה כשפסולת
חלל פוגעת בקרקע הירח
