דוחות חניה הם קנסות שמטילות הרשויות המקומיות על נהגים שחנו בניגוד לחוק, למשל במקום אסור, ללא תשלום או מעבר לזמן המותר. הפיקוח מתבצע באמצעות פקחי עירייה, מצלמות ומערכות לזיהוי לוחית רישוי, וגובה הקנס נע בדרך כלל בין עשרות למאות שקלים לפי סוג העבירה והרשות.
דוח שלא שולם או שלא הוגש עליו ערעור במועד צובר ריבית והצמדה, ועלול לתפוח לסכום כפול ואף להוביל להליכי גבייה, עיקול והגבלת חידוש רישיון הרכב. לנהג עומדת הזכות להגיש בקשה לביטול הדוח או להישפט בבית המשפט לעניינים מקומיים, בכפוף למועדים הקבועים בחוק. עבור
הרשויות המקומיות מדובר במקור הכנסה משמעותי, ועבור הנהג בהוצאה שמצטברת ומשפיעה על ההתנהלות הכלכלית השוטפת. הכרת הכללים, המועדים ודרכי הערעור מסייעת לצמצם עלויות מיותרות.
גביית הדוחות מהווה מקור הכנסה עצמי לרשויות המקומיות, לצד ארנונה ואגרות. עיריית
תל אביב נמנית עם הרשויות הגדולות שבהן מנוהל מערך אכיפה נרחב, ולכן מדיניות התמרור והתמחור של החניה בה משפיעה ישירות על התקציב העירוני.
אשה ניסתה לבטל דו"ח חניה של בן זוגה, ובעקבות כך התקשרה תובעת עירונית למעסיק שלה, עורך דין בעצמו, ותיארה אותה כמי ש"עושה בעיות" ו"מרמה את העירייה". בית המשפט לתביעות קטנות באילת קבע: זו לשון הרע
