מרחב מוגן הוא חלל בנוי המיועד להגנה על שוהים בו מפני נשק קונבנציונלי, ובכלל זה רסיסים והדף. בישראל מחייבות תקנות ההתגוננות האזרחית הקמת מרחב מוגן במבנים חדשים, והמרחב נבנה מבטון מזוין עם דלת פלדה, חלון אטום ומערכת סינון אוויר, על פי הנחיות פיקוד העורף.
בנייה למגורים כוללת בדרך כלל ממ"ד, מרחב מוגן דירתי, ולצדו קיימים גם ממ"ק ברמת הקומה ומקלטים משותפים בבניין או ציבוריים. בבניינים ותיקים שנבנו טרם החלת החובה נדרשים לעיתים פתרונות אחרים, וסוגיית ההתגוננות היא אחד המניעים המרכזיים בפרויקטים של התחדשות עירונית
במסגרת תמ"א 38 ופינוי-בינוי.
למרחב המוגן יש השפעה כלכלית ישירה על שוק הנדל"ן: הוא מוסיף לעלויות הבנייה וצורך שטח בתוך הדירה, ובד בבד קיומו נתפס כמאפיין המשפיע על ביקושים ועל מחירי
הדירות, במיוחד בתקופות של הסלמה ביטחונית. בתקופות כאלה עולה גם הדרישה לחיזוק מבנים קיימים ולהוספת מיגון, ולצדה הדיון הציבורי בפערי המיגון בין אזורים שונים בארץ.
סיפור עידו אביגל ז"ל, הילד משדרות שנהרג בממ"ד, הכניס מדינה שלמה לטראומה: האם הממ"ד באמת יעיל ב-100% נגד טילים? ככל שהטילים משתכללים, כבר אי אפשר להבטיח הגנה מלאה. מצד שני, האלוף יאיר גולן מבהיר ל"ביזפורטל": "הממ"ד יעיל בפגיעה קרובה. הוא מציל חיים"
הדבר החשוב ביותר בהתקנת ממ"ד הוא כמובן הצלת חיים, אבל מעבר לכך, פרוייקטים רבים מתעכבים בגלל התנגדויות שכנים. איפה זה עולה יותר, בבית פרטי או בבניין, כמה עולה מ"ר והאם המדינה יכולה לעשות יותר כדי לסייע לשליש מאזרחי ישראל שאינם מוגנים?
בחודשים האחרונים, מלבד האתגרים הברורים שהביא עמו נגיף הקורונה, אנו מתמודדים עם שינויים נרחבים ברמה הארגונית ובתרבות העסקית. עובדים רבים עוברים לעבור מהבית ומשרדים משנים את תצורתם, על מנת לספק מרחבים בטוחים ומותאמים יותר לעובדים שעדיין מגיעים למקום העבודה. לקראת ההתארגנות מחדש, אלו כמה נקודות ששווה לקחת בחשבון.
