המוח הוא האיבר המרכזי במערכת העצבים ואחראי על ויסות מרבית תפקודי הגוף, ובהם קוגניציה, זיכרון, רגש, תנועה וחישה. הוא מורכב ממיליארדי תאי עצב המתקשרים ביניהם באמצעות אותות חשמליים וכימיים, ומחולק לאזורים המתמחים בתפקודים שונים כגון קליפת המוח, המוח הקטן
וגזע המוח.
מחקר המוח הוא תחום מדעי מתפתח, המשלב נוירולוגיה, פסיכולוגיה ומדעי המחשב, ועוסק בין היתר בהבנת מנגנוני הלמידה, השינה וההזדקנות. התקדמות בטכנולוגיות הדמיה כגון MRI תפקודי אפשרה לחוקרים לעקוב אחר פעילות מוחית בזמן אמת ולהעמיק את ההבנה לגבי מחלות
נוירולוגיות שונות.
לצד המחקר הבסיסי, מתפתחים גם יישומים טכנולוגיים וטיפוליים, ובהם ממשקי מוח-מחשב וטיפולים תרופתיים חדשניים למחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון. ההשקעה בתחום הנוירומדע גדלה בעולם בשנים האחרונות, גם מצד חברות טכנולוגיה המפתחות פתרונות חדשניים
להבנת פעילות המוח.
חקר המוח מזין תעשייה שלמה של תרופות, מכשור רפואי ואבחון, שבה פועלות חברות ביוטק רבות. במקביל, ממצאים על קבלת החלטות תחת עייפות ומתח משמשים גם את מחקר
ההתנהגות הפיננסית של משקיעים.
מחקר מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו זיהה אות דופמין שנבנה לאט אחרי שחומרים מזינים מגיעים לקיבה ומשתחרר באמיגדלה. בעכברים, חסימת המסלול מנעה את הלמידה, וגירוי שלו גרם להם להעדיף טעם בלי קלוריות
חוקרים בארה"ב הצליחו לפענח באמצעות מערכת אחת גם דיבור וגם תנועות גוף, צעד שעשוי בעתיד לסייע לאנשים שאיבדו את היכולת לתקשר בעקבות שבץ, ALS ומצבים נוירולוגיים אחרים; עם זאת, הטכנולוגיה עדיין דורשת ניתוח מוח והתאמה אישית לכל מטופל
ניסוי מבוקר שפורסם ב-Scientific Reports עקב אחרי 119 משתתפים שקיבלו לחודש מטהר אוויר אמיתי ולחודש אחר מכשיר מדומה, בעיר שצמודה לשני עורקי תחבורה; בקרב בני 40 ומעלה זמן ההשלמה של מבחן הגמישות המחשבתית ירד מ-61.4 שניות ל-54, שיפור של 12% שהחוקרים משווים
לתועלת של תוספת פעילות גופנית יומית. אצל הצעירים יותר לא נמצא הבדל מובהק
מחקר חדש שפורסם בכתב העת Neuron בדק 41 משתתפים בסורק MRI תפקודי ומצא שנשימה ביחס של שאיפה קצרה ונשיפה ארוכה פי ארבעה מאטה את הלב, מעלה את הפעילות הפאראסימפתטית ומגדילה את הנטייה לבחור באפשרות המסוכנת; הסיבה אינה פחד קטן יותר מהפסד אלא רגישות גבוהה יותר
לרווח האפשרי, והמשמעות רלוונטית לכל מי שמנסה להירגע לפני החלטה כלכלית
רשת ברירת המחדל, שיטוט מחשבתי ופתרון בעיות. מה קרה מאז שכל רגע מת התמלא במסך, למה המוח שורף כמעט אותה כמות אנרגיה גם כשאתם לא עושים כלום, ולמה ישיבות בלי טלפונים הן החלטה עסקית ולא אופנה
צוות קולומביה בדק כמעט חצי מיליון תאי מוח מנפטרים עם דיכאון מג'ורי ומצא שהנוירוגנזה הבוגרת בהיפוקמפוס נעצרת. מורה דופון, פרופסור לפסיכיאטריה שהובילה את העבודה ב-Nature Medicine, אומרת שתאים חדשים הם חלק מהיכולת להסתגל למתח ולסביבה משתנה
מחקר חדש שפורסם ב-Science מצא שבאמצע החיים מתחיל שינוי משמעותי באזור במוח שאחראי על זיכרון ולמידה. תאי החיסון המקומיים משתנים, תאים חדשים מצטרפים מבחוץ והסביבה במוח נעשית דלקתית יותר. הממצאים עשויים לעזור להסביר מדוע הגיל הוא גורם הסיכון המרכזי לדמנציה,
ובעיקר מדוע גילאי 50-60 הופכים לתקופה שהמדע מסתכל עליה אחרת
חוקרים ממאונט סיני מיפו 832,505 תאי חיסון ממוחותיהם של 1,607 בני אדם ומצאו תת-סוג של מיקרוגליה שמתרבה ככל שהפתולוגיה של אלצהיימר מתקדמת ומציג יכולת מוגברת לבלוע ולפנות חומר מזיק; המסלול תלוי ב-TREM2, אחד הגנים החשובים בסיכון למחלה, ועשוי לפתוח כיוון
חדש לטיפולים שמחזקים את מערכות ההגנה של המוח
מחקרים בבעלי חיים הראו קשר בין המיקרוביום לתגובת דחק ואף לדיכאון, אבל המעבר לבני אדם רחוק מלהיות חד-משמעי. קבוצות מדגם קטנות, קושי להוכיח סיבתיות ורגולציה שמסרבת לאשר הבטחות בריאות מציירים תמונה מורכבת יותר
מדידות שנמשכות שני עשורים באוניברסיטת קליפורניה מראות שמשך הקשב מול המסך התקצר משתי דקות וחצי לפחות מדקה. במעבדה כל מעבר בין משימות גובה זמן ודיוק, אבל דווקא כמה מהמספרים המצוטטים ביותר בתחום מחזיקים מעמד פחות ממה שנדמה
מחקר מאוניברסיטת רוצ'סטר קשר בין שינה עמוקה לפינוי חלבוני פסולת מהמוח, ומאז נבנתה סביבו ספרות שלמה שמחברת שינה גרועה לאלצהיימר. אלא שקבוצה מאימפריאל קולג' לונדון מדדה את אותו תהליך בשיטה שונה וקיבלה בדיוק את התוצאה ההפוכה, והוויכוח בין המעבדות עדיין
פתוח