הקהילה הלהט"בית בישראל נמצאת בשנים האחרונות בלב שיח ציבורי, משפטי ופוליטי מתמשך. השיח נע בין סוגיות של מעמד אישי והכרה בזוגיות ובהורות, לבין שאלות של הגנה מפני הפליה בתעסוקה ובשירותים.
הזירה המשפטית היא אחת החזיתות המרכזיות. משום שדיני הנישואין
בישראל מסורים לבתי הדין הדתיים, נבנו לאורך השנים הסדרים חלופיים דרך פסיקה, רישום ונהלים מנהליים. גם סוגיות של פונדקאות, אימוץ והורות משותפת עברו בבתי המשפט ובוועדות הכנסת.
במקביל התפתחה זירה ציבורית וכלכלית: מצעדי גאווה בערים שונות, תיירות פנים
וחוץ סביבם, ומהלכי מיתוג של חברות עסקיות המבקשות לפנות לקהל הזה או להצהיר על מדיניות מגוון פנימית. לצד אלה עולות טענות על מסחור וניכוס של המאבק.
סוגיה נוספת שעולה בשנים האחרונות היא נגישות לשירותי בריאות ורפואה מותאמת, לצד טיפול בנוער בסיכון
ובמקרים של נידוי משפחתי. ארגוני הקהילה מפעילים מסגרות תמיכה, ומבקשים תקצוב ממשלתי קבוע לפעילותם.
הנושא מייצר גם מתחים בין קבוצות בחברה הישראלית, בין היתר בשאלות של חינוך, שירות ציבורי ומרחב עירוני. בעמוד זה מרוכזות הידיעות והדיווחים הנוגעים לקהילה
ולסוגיות הנלוות אליה.
סוגיות של הכרה בזוגיות ובהורות נוגעות גם לזכויות כספיות: ירושה, קצבאות שאירים ותנאים סוציאליים במקום העבודה. פסיקות בתחום דיני עבודה ובהחלטות ביטוח
לאומי הרחיבו בהדרגה את מעגל הזכאים להטבות.
יותר ויותר נערות ונערים יוצאים מהארון כבר בגיל צעיר. אבל איזה עזרה הם מקבלים מבית הספר, מה הם שומעים בכיתה ולאן הם יכולים לפנות כדי לשמוע תשובות לשאלות שלהם? במאמר הבא ננסה לאפיין את התופעה ולהבין מה תפקיד מערכת החינוך בסיפור הלהט"בי
לקראת שבוע הגאווה, פייסבוק הקימה קיר אינסטגרם דיגיטלי ענק שיציג פוסטים ותמונות של משתתפים באירועים. "מאמינים שכל אדם בישראל צריך להרגיש בטוח ובנוח בקהילה בה הוא חי"
פרסומת חדשה של TBWA פאריס מנסה להכניס אותנו כצופים לנעליהם של חברי קהילת הלהט"ב, באמצעות זוית צילום של POV. זה כואב, מעיק, שובר את הלב, אך מסתיים בהיפוך היוצרות עם תובנה חכמה
