עלייה היא המונח המקובל להגירת יהודים לישראל מארצות אחרות, מתוך מניעים ציוניים, דתיים, כלכליים או ביטחוניים. המונח נגזר מהמושג העברי "לעלות", ומבטא את הממד הסמלי של המעבר להתיישב בארץ ישראל.
ההיסטוריה של העלייה לישראל מחולקת לגלי הגירה שונים,
החל מהעלייה הראשונה בסוף המאה ה-19 ועד לגלי עלייה מאוחרים יותר ממדינות ברית המועצות לשעבר, אתיופיה, צרפת ומדינות נוספות. כל גל עלייה השפיע על ההרכב הדמוגרפי, הכלכלי והתרבותי של החברה הישראלית.
משרד העלייה והקליטה ומוסדות ציבוריים נוספים מסייעים
לעולים חדשים בהשתלבות בישראל, ובהם סיוע בדיור, תעסוקה ולימוד השפה העברית, כחלק ממדיניות עידוד העלייה של מדינת ישראל.
גלי עלייה משפיעים על הביקוש לדיור, על שוק העבודה ועל תקציבי הקליטה. הסוכנות
היהודית וגופי הממשלה מפעילים מסלולי סיוע לעולים חדשים, וההשפעה המצרפית ניכרת בעיקר בשוק הדיור באזורי הקליטה.
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
ראיוןTV