צרכנות עוסקת בהתנהגות הצרכנים ובזכויותיהם בשוק, וכוללת נושאים כמו דפוסי רכישה של מוצרים ושירותים, יוקר המחיה, השוואות מחירים ויחסי הגומלין בין הצרכנים לעסקים. הרגלי הצריכה משמשים מדד כלכלי מרכזי למדידת מצב השוק ולרמת האמון של הציבור בכלכלה
הישראלית.
רמת הצריכה הפרטית מושפעת מההכנסה הפנויה של משקי הבית, מסביבת הריבית ומרמת המחירים. ירידה בביטחון הצרכני נוטה להביא לצמצום בהוצאות, בעוד סביבה כלכלית יציבה מעודדת רכישות. מגמות אלו נבחנות כאינדיקטור מקדים למצב הכלכלה.
חוקי הגנת הצרכן, השקיפות במחירים והפעילות של ארגוני הצרכנים מעצבים את מאזן הכוחות בין הצרכנים לבין העסקים. התפתחות המסחר המקוון והדיגיטלי משנה את דפוסי הצריכה ומשפיעה על החברות הקמעונאיות הנסחרות בשוק
ההון.
ההוצאה המשפחתית נקבעת פחות מתווית "בריאות" ויותר מבחירת מזון, אופן הבישול והיקף השירותים הפרטיים; סל מאוזן יכול להסתכם בכ-4,200 עד 5,500 שקל בחודש, בעוד סל פרימיום עם אוכל מוכן, סטודיו, מאמן ותוספים מטפס ל-7,000 שקל ויותר
שטיין קובע לראשונה: אם מדובר במעשה אחד ממנו נפגעו צרכנים רבים - העיצום יהיה בסכום הבסיסי; מעשים רבים שפגעו בצרכנים רבים יאפשרו להכפיל את העיצום במספר המקרים
צבי ושרה ברק מנהלים מה שנראה כ"עסק משפחתי" בתחום הייצוגי - אבל הבקשה לתביעה נגד רשת KSP התבררה כחסרת בסיס חוקי ועובדתי, ועלתה בהוצאות משמעותיות בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון
בקניות אונליין, לא מספיק לבדוק מה המחיר של כל מוצר בנפרד. מה שקובע הוא איך כל העגלה בנויה ברגע האמת, בעמוד התשלום. כך תעשו את השינויים הדרושים כדי להוריד את המחיר
הם כבר מזמן לא מיעוט, אבל המערכת הכלכלית עדיין בנויה למשפחות של חמש נפשות. מהדירה הקטנה שעולה כמו ארמון ועד ליוגורט שמגיע רק
במארזים - למה המעבר למגורי יחיד הפך למס היקר ביותר בישראל, ואיך זה שבסוף החודש הכסף שלכם שווה פחות רק בגלל שאין לכם שותפים לדירה?
המשק הישראלי קורס תחת נטל האינפלציה, אבל הציבור החרדי חושף מערכת הפעלה כלכלית שפועלת מתחת לרדאר; ממודל ה'תחנות' של משנת יוסף שמוותר על החנויות הפיזיות, דרך כוח המיקוח האגרסיבי של רשתות המהדרין ועד לנאמנות אפס למותגים - כך נראה המצור הצרכני שמאלץ את
הספקים להוזיל מחירים
בעוד התוצאות לרבעון השלישי הצביעו על ביצועים סבירים, שיחות הוועידה של החברות בארצות הברית מציירות תמונה אחרת, משקי בית אמידים ממשיכים להוציא על טיסות, מסעדות וחופשות, בעוד המעמד הבינוני והנמוך נלחם ביוקר המחיה ומדקדק בכל הוצאה
כך עולה מנתונים חדשים של הלמ"ס לפברואר-אפריל השנה. עוד עולה מהנתונים כי בקטגוריית מוצרי תעשייה, המהווה 19% מההוצאה, חלה ירידה של 1.2%. ב-2024 עלה סך כל הרכישות ב-9.8%, לאחר עלייה של 1.4% בלבד ב-2023
ד״ר שלמה קרעי, שר התקשורת, פרסם שימוע במסגרתו מוצע לאסור גביית עמלות נוספות בגין תשלום בהוראת קבע, במקום תשלום בכרטיס אשראי. המשלמים בהוראת קבע הם אלו שאין באפשרותם להנפיק כרטיסי אשראי