החלטת ריבית
החלטת ריבית של בנק מרכזי היא מהאירועים הכלכליים שהשווקים ממתינים להם בדריכות רבה ביותר. בכל החלטה כזו נקבע גובה הריבית במשק, כלי מרכזי שמשפיע על האשראי, על הצריכה ועל האינפלציה.
הבנקים המרכזיים, ובהם הפדרל ריזרב האמריקאי ובנק ישראל, מקבלים את החלטותיהם על בסיס ניתוח של אינפלציה, תעסוקה, צמיחה ושער החליפין. העלאת ריבית נועדה לרסן אינפלציה, ואילו הורדתה נועדה לעודד פעילות כלכלית בעת האטה.
ההשפעה של החלטות הריבית מורגשת בכל פינה: מהחזרי המשכנתאות ועד תמחור המניות והאג"ח. לא רק ההחלטה עצמה חשובה אלא גם ההצהרות הנלוות, המרמזות על כיוון המדיניות העתידית. משקיעים מנתחים כל מילה בהודעת הבנק המרכזי, שכן ציפיות הריבית הן מהגורמים המשפיעים ביותר על מחירי הנכסים בשווקים הגלובליים.
TV "הסיכוי שהנגיד יתן תחזית ריבית דומה לזו שהשוק מתמחר מאד נמוך"לקראת העלאת הריבית הצפויה בהמשך היום, הכלכלן הראשי של פסגות, גיא בית אור אומר: "העובדה שהאינפלציה מיובאת אין משמעה שבנק ישראל צריך לא לפעול - והאמת היא שכשמסתכלים על הסביבה הכלכלית אין לו סיבה אחת שלא לפעול. יחד עם זאת צריך לומר שהעלאות ריבית אינן קסם"- הריבית עשויה לעלות ל-0.5% וזו רק ההתחלה; "בסוף השנה אולי תעמוד על 1%"במיטב דש אומרים שהתנאים, כפי שמשתקף מהמחסור בעובדים מוכשרים חרף התעסוקה המהודקת, הלחצים האינפלציוניים שממשיכים וסקר המגזר העסקי תומכים בהעלאת הריבית ל-0.5%; בלידר כותבים שתחזית הריבית של בנק ישראל קדימה חשובה לא פחות, ויתכן שתהיה עד 1.75% בסוף 23'
- "מצב הכלכלה עשוי להוביל לספירלת אינפלציה כמו בשנות השבעים"כך כותבים בקרן הגידור ברוואן הווארד שמתמחה בתחום המאקרו; לפיהם על הפד לשאוף ליעד ריבית של 4-6% כדי להלחם באינפלציה שהגיעה ל-7.9% - ולא של 2.8% בלבד. מנגד: הפרשן שמצביע על כך שהתנאים היום שונים מבזמנו - ומה קורה אצלנו בישראל?
- יו"ר שלוחת הפד בסנט לואיס: "להעלות ריבית כמו בניינטיז, ל-3% השנה"כך אמר בהודעה מטעמו ג'יימס בולארד, שהתנגד להעלאה של 0.25 בריבית ארה"ב ותמך בכזו גבוהה יותר של 0.5 כבר עכשיו. לשיטתו גם צמצום המאזן של הפד אמור היה להתחיל כבר. "במחצית השניה של שנות התשעים התוצאות היו מצויינות, אינפלציה ממוצעת של 2% ופריחה כלכלית"
- TV "הנימה הנצית בפד הפתיעה אך ההיסטוריה הוכיחה שזה לא יספיק"כך אומר הכלכלן הראשי של מיטב דש אלכס זבז'ינסקי בראיון לביזפורטל בהמשך להעלאת הריבית של הפדרל רזרב אמש. על החידושים בנאום של היו"ר ג'רום פאואל בצד ההחלטה עצמה שהייתה צפויה, ההשפעה של המהלך מחוץ לארצות הברית, השינוי בתוואי העלאות הריבית והזווית המקומית - צפו
- הפתעה מטה במדד הבא או 3 העלאות ריבית ברצף: הכלכלנים מגיביםבלידר שוקי הון אומרים שסביר שבאפריל, שנית במאי ושוב ביולי בנק ישראל יעלה את הריבית, והתעסוקה המהודקת כאן תומכת בכך. בפסגות מצביעים על סיכוני הקורונה החוזרים, ובמזרחי מדגישים את השינויים במדד בניכוי העונתיות ומנסים לצייר גם תרחיש מעודד
- מדד המחירים עלה 0.7% בפברואר, מעל המצופה; הדירות התייקרו 13% בשנההאינפלציה נכון לסוף פברואר עמדה על 3.5%. מתחילת השנה עלה המדד ב-0.9%. מדד תשומות הבניה עלה ב-0.5% בפברואר וב-6.1% לאורך שנה. הדיור התייקר ב-2.1% בפברואר לבדו בניכוי מחיר למשתכן. בהתייקרות השנתית בדיור מוביל מחוז המרכז: 14.5%
- מלחמה באוקראינה הבנקים האמריקאים כמעט ולא חשופים לרוסיה - אז למה הם נופלים?מדד הבנקים הבינלאומיים של הנאסד"ק צונח ב-6%, זה של הבנקים המקומיים - 5%. הבנקים האמריקאים אמנם כמעט אינם חשופים לנכסים רוסיים, אך לקוחות הבנקים דווקא כן. בנוסף, יתכן והשפעות המלחמה ימנעו מהפד להעלות ריבית בקרוב - דבר שיפגע גם הוא
- כדי למנוע את הפיחות ברובל: הבנק הרוסי המרכזי מעלה את הריבית ל-20%עד כה עמדה הריבית על כ-9.5%. הצעד הוכרז לאחר שערכו של הרובל צנח קרוב ל-30%, ונסחר תמורת 118 דולר למטבע. לאחר הכרזת הצעד נבלם מעט הפיחות בערכו של הרובל, וזה נסחר כעת תמורת 90 דולר למטבע
- הבנק המרכזי האירופאי יעלה הריבית? לא כל כך מהר. ובארה"ב?מדוע הבנקים המרכזיים מדברים על צמצום מוניטארי והעלאת ריביות, כיצד העלאת ריבית תשפיע על האינפלציה, מדוע ריבית הבסיס של הבנק המרכזי כל כך משפיעה, איך פער הריביות קשור למסחר במטבע חוץ, מדוע הבנק המרכזי האירופאי יותר מוגבל ממקבילו האמריקאי, מה יקרה לשקל - וכמובן: איך המלחמה בין רוסיה לאוקראינה תשפיע?