בנק ישראל

מאחר שגם גובה המשכנתא הממוצעת מזנק בשנתיים האחרונות, המשמעות היא שהסיכון שהציבור לוקח על עצמו - רק הולך וגדל. המשכנתא הממוצעת בחודש ינואר: 914 אלף שקל; בחודש ינואר נטל הציבור בישראל משכנתאות בהיקף של 9.97 מיליארד שקל

ריבית המשכנתא במגמת עלייה; בחודשים הקרובים היא צפויה לעלות בכמה עשיריות האחוז, זה יתבטא בגידול בהחזר החודשי; וכל זה עוד לפני שריבית בנק ישראל עלתה 

כך תואר בדוח היציבות הפיננסית למחצית השניה של 2021. לפי הבנק, סביר שבטווח הקצר מחירי הדירות לא ירדו ושהשכירות תתייקר - בהיעדר שכירות ממוסדת. על חשיפת הבנקים לתחום: "הסיכון נמוך אך זיהינו את הגדלת התיאבון אליו וירידה באיכות החיתום". בשוק ההון: הסיכון עלה, נמוך בהשוואה בינלאומית

מחירי הדיור בישראל טסו ב-10.6% השנה כי הציבור בישראל נטל משכנתאות בהיקפי שיא מטורפים שמעולם לא נראו בישראל. הסיבה לזינוק במשכנתאות היא ביטול מגבלת הפריים על ידי בנק ישראל לפני שנה - ועכשיו הוא בא בתלונות לאחרים. אולי תסתכלו בראי?

ההחלטה התקבלה על ידי הבנק כבר בשנת 2019 אם כי רק כעת ובעקבות קצב שיעור עליית מדד המחירים - שמתקרב כעת לגבולו העליון - החליט הבנק לפרסם את הקריאה

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, סבור שבעקבות המגמה העולמית גם בנק ישראל יזרז את העלאת הריבית. "להערכתנו, שינוי הכיוון בארה"ב ואירופה דוחף בנקים מרכזיים נוספים בעולם, וצפוי לזרז גם את בנק ישראל"

בתיבה מתוך דו"ח היציבות הפיננסית מצביע הבנק על צמיחה מהירה בתחום האשראי החוץ בנקאי שמתרכזת בעיקר בתחום הנדל"ן ומייצגת מספר סיכונים, אך עקב המשקל הנמוך שלה בשוק האשראי הישראלי היא אינה מהווה סיכון ליציבות הפיננסית; הבנק ממליץ להגביר פיקוח ואת זמינות המידע

גילעד אלטשולר סבור כי הבנק המרכזי כלל לא מנסה לעצור את הנפילה של הדולר אלא להרגיל את השוק לשער החדש

בנק ישראל סוקר את תחום הקריפטו בעולם ובישראל, הסכנות שהוא מייצג והפעילות לאסדרתו; בישראל התחום עדיין מיזערי ואין בו השפעה ממשית על המערכת הפיננסית אך נעשות כבר פעולות לאסדרתו על ידי הרשויות השונות

בימים האחרונים הדולר שינה כיוון ועולה ב-2.5% ל-3.18, כאשר מהשפל הוא כבר עלה מעל 4%