מחשבון ההשפעה של הפחתת הריבית על המשכנתה, הפיקדון, ההלוואות ותיק ההשקעות
3.25%
ריבית בנק ישראל
ירידה מ-3.50%
4.75%
ריבית הפריים
ירידה מ-5.00%
1.5%
אינפלציה ב-12 חודשים
הנמוכה מאז 2021
מה ידוע לכם?
התמהיל שלכם
התוצאה
−
החזר חודשי לפני
−
החזר חודשי אחרי
−
חיסכון חודשי
−
חיסכון שנתי
−
חיסכון מצטבר עד סוף התקופה
בהנחה שהריבית נשארת ברמה זו
כמה חוסך כל תמהיל
תמהיל
חלק הפריים
החזר חודשי
חיסכון חודשי
חיסכון מצטבר
ומה אם תגיע הפחתה נוספת
בנק ישראל צופה בתחזיותיו ריבית ממוצעת של כ-3% ברבעון השני של 2027
ריבית בנק ישראל
פריים
החזר חודשי
חיסכון חודשי
חיסכון מצטבר
למה רק חלק מהמשכנתה מוזל: מסלול הפריים מגיב מיידית להחלטה, כבר בתשלום הקרוב. המסלול הקבוע אינו זז כלל, והמשתנה כל חמש שנים יתעדכן רק בתחנת היציאה הבאה שלו ולפי העוגן שלו באותו מועד.
הכיוון: הבנקים אינם מגלגלים את מלוא ההפחתה לפיקדונות. ההערכה בשוק היא לירידה של כ-0.15% בלבד בריביות על הפיקדונות השקליים, מרמה ממוצעת של כ-2.95% לכיוון 2.8%.
התוצאה
−
ריבית נטו לפני
2.95% ברוטו
−
ריבית נטו אחרי
2.80% ברוטו
−
הפסד התשואה
לאורך התקופה
כמה מקבלים על פיקדון שנתי
ריבית שנתית נטו, בניכוי מס של 15% על פיקדון שקלי לא צמוד
סכום
נטו לפני
נטו אחרי
הפרש שנתי
מה זה אומר בפועל: עם אינפלציה של 1.5%, פיקדון בריבית של 2.8% עדיין מניב תשואה ריאלית חיובית לפני מס, אך הפער מצטמצם. ככל שהריבית תמשיך לרדת, האטרקטיביות של הפיקדון מול אפיקים אחרים תלך ותישחק.
שווה לדעת: הריבית על פיקדון היא נושא למשא ומתן. הפער בין הריבית המוצעת בעמדת המידע לבין זו שמושגת בשיחה עם הבנקאי גדול לרוב מגודל ההפחתה עצמה.
הכיוון: הלוואה צמודת פריים מתעדכנת אוטומטית וההחזר יורד כבר בתשלום הקרוב. בהלוואה בריבית קבועה ההוזלה תלויה בעיקר בתמחור הסיכון של הלווה, ולרוב תגולגל רק בחלקה.
סוג ההלוואה
התוצאה
−
החזר חודשי לפני
−
החזר חודשי אחרי
−
חיסכון חודשי
כמה מתוך ההפחתה באמת מגולגל
הלוואה צמודת פריים
0.25%
משכנתה, מסלול פריים
0.25%
מסגרת אשראי ומינוס
0.20%
פיקדון שקלי
0.15%
הלוואה בריבית קבועה
0.10%
אשראי חוץ בנקאי
0.05%
שיעור הגלגול המוערך של הפחתה של 0.25% לכל אפיק. הערכת ביזפורטל על בסיס דפוסי התמסורת בהפחתות הקודמות
שורה תחתונה: בהלוואות צרכניות ההפחתה מורגשת אך אינה דרמטית. במגזר החוץ בנקאי, שבו מרכיב הסיכון דומיננטי, ההשפעה של ריבית בנק ישראל שולית.
ההפתעה מוגבלת: השוק תמחר מראש כ-40% עד 50% מהסיכוי להפחתה בהחלטה הזו. כשההסתברות כבר גלומה במחירים, התגובה של האפיקים הפיננסיים נוטה להיות מדודה, והתנועה המשמעותית מתרחשת סביב הציפיות להמשך התוואי ולא סביב ההחלטה עצמה.
מי מרוויח ומי מפסיד
●אג"ח ממשלתיות ארוכות: נהנות מתוואי ריבית יורד. ככל שהמשקיעים מפנימים שההפחתות נמשכות, התשואות לפדיון יורדות והמחירים עולים. אג"ח במח"מ ארוך רגישות יותר לשינוי.
●מק"מ ופיקדונות קצרים: הצד המפסיד. התשואה על האפיק חסר הסיכון נשחקת, וכסף שהמתין בפיקדון מתחיל לחפש אלטרנטיבות.
●מניות הנדל"ן והיזמיות: מהמוטבות המרכזיות. עלות המימון יורדת, כושר ההחזר של רוכשי הדירות משתפר, והביקוש למשכנתאות מתחזק.
●חברות ממונפות: הוצאות המימון יורדות ישירות. ככל שהחוב צמוד פריים והמינוף גבוה, כך ההשפעה על השורה התחתונה גדולה יותר.
●השקל: הצטמצמות פערי הריבית מול חו"ל פועלת לכיוון היחלשות, אך בפועל השקל נסחר בשנה האחרונה בעיקר לפי פרמיית הסיכון והזרימות של הגופים המוסדיים, ולא לפי הריבית.
הרקע להחלטה
1.5%
אינפלציה שנתית ביולי
מתחת למרכז יעד של 1% עד 3%
15.4%
צמיחת התוצר ברבעון השני
בקצב שנתי, לעומת הרבעון הראשון
ההחלטה הבאה: צפויה כשבוע לפני הבחירות לכנסת. בנק ישראל צופה ריבית ממוצעת של כ-3% ברבעון השני של 2027, כלומר עוד הפחתה אחת לערך בשנה הקרובה.
● ריבית בנק ישראל וריבית הפריים לפי החלטת הוועדה המוניטרית מ-1 בספטמבר 2026, נכנסת לתוקף ב-3 בספטמבר ● ריביות המשכנתה, הפיקדונות וההלוואות הן הערכות ביזפורטל לרמות ממוצעות בשוק ואינן ריביות בפועל של בנק מסוים ● החישוב מניח לוח סילוקין שפיצר, ללא הצמדה למדד ובהנחה שהריבית נותרת ברמתה החדשה עד סוף התקופה ● אין באמור ייעוץ או המלצה