משרד האוצר

משרד האוצר הוא אחד הגופים המשפיעים ביותר על הכלכלה הישראלית. הוא אחראי על הכנת תקציב המדינה וניהולו, על מדיניות המסים, על ניהול החוב הציבורי ועל השכר במגזר הציבורי. אגפי המשרד, ובראשם אגף התקציבים, החשב הכללי ורשות המסים, מתווים חלק גדול מהמדיניות הפיסקלית שמעצבת את סדר היום הכלכלי.
החלטות המשרד בנוגע לגובה ההוצאה הממשלתית, לגירעון וליעדי המס משפיעות על היקף הגיוסים בשוק האג"ח, על ריבית המשק ועל דירוג האשראי של ישראל. משום כך עוקבים גורמים בשוק ההון אחר הכרזות המשרד, אחר תחזיות ההכנסות שלו ואחר ההתפתחויות בהליך אישור התקציב בכנסת.
שר האוצר והצוות המקצועי במשרד מובילים גם רפורמות מבניות בענפים מרכזיים, בהם דיור, אנרגיה ותחרות. צעדים אלו נועדו להשפיע על יוקר המחיה ועל צמיחת המשק, והם ניצבים לא אחת במוקד הדיון הכלכלי הציבורי.
- אילן רום מונה למנכ"ל משרד האוצר
אחרי המלצת סמוטריץ', אילן רום, ששירת במוסד כ-25 שנה, מונה למנכ"ל משרד האוצר; "המשימות המרכזיות העומדות בפנינו כוללות את היערכות המשק ליום שאחרי המלחמה", מסר רום
- הכנסות המדינה ב-2024 צמחו ב-10.5% - 485 מיליארד שקל
החשב הכללי מפרסם את דוחות ביצוע התקציב לשנת 2024; בהתאם לדוחות לשנת 2024, הגירעון עמד על כ-6.8% מהתוצר, הכנסות המדינה נאמדו בסך של כ-484.9 מיליארד שקל והוצאות הממשלה בסך של כ-620.5 מיליארד שקל
- רפורמת השכר בפסיכולוגיה הציבורית יוצאת לדרך - עלייה של עד 40% בשכר
הסכם חדש שנחתם ישפר את תנאי ההעסקה של כ-5,000 פסיכולוגים בשירות הציבורי, ויגדיל את האטרקטיביות של המקצוע במגזר הציבורי
- הממשלה מרחיבה את מתווה ההטבות למשרתי המילואים
תוספת של 3 מיליארד שקל תוקצה למענקים, נקודות זיכוי במס, ארנק דיגיטלי ותמיכה במעסיקים
- המאבק ביוקר המחיה: האוצר מקדם תחרות בשוק הפיקדונות והאשראי
במסגרת המאבק ביוקר המחיה, האוצר מקדם רפורמה בשוק הפיקדונות והאשראי; סמוטריץ': "נהפוך כל אבן כדי לייצר תחרות אמיתית"
- שוק הדיור ממשיך להתקרר - ירידה של 5% בעסקות בינואר
על פי נתוני האוצר, מדובר בירידה לעומת החודש המקביל ב-2024. בהשוואה לדצמבר האחרון מדובר בצניחה של 32%, כנראה בעקבות העלאת המע"מ. החולשה של שוק הדירות החדשות נובעת כנראה הן מהירידה ברכישת דירות יד שנייה והן מהיחלשות הביקושים לדירות חדשות
- ההכנסות ממסים מזנקות - והגירעון ממשיך להצטמצם
כך עולה מנתוני פברואר לגבי תקציב המדינה שפרסם משרד האוצר. הזינוק בהכנסות המדינה נובע בעיקר מעלייה במסים ישירים, שהסתכמו ב-64.9 מיליארד שקל – עלייה של 41.5% לעומת השנה שעברה. גם המסים העקיפים עלו, אך בקצב מתון יותר – עלייה של 12.4% שהביאה את הכנסותיהם ל-34.7 מיליארד שקל. בפברואר עצמו נרשם גירעון חודשי של 6.1 מיליארד שקל, ואילו מתחילת השנה הוא מסתכם ב-13.6 מיליארד שקל
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) עלה ב-2024 ב-0.9% בלבד, לעומת צמיחה של 1.3% ב-2023, אך התוצר לנפש דווקא ירד ב-0.4%. זו השנה השנייה ברציפות שבה נרשמה ירידה בתוצר לנפש. אחד הנתונים המדאיגים ביותר באומדן השני של החשבונות הלאומיים הוא הירידה של 6.1% בהשקעות בנכסים קבועים, ואילו ההוצאה הביטחונית זינקה ב-43.8%, בעקבות מלחמת חרבות הברזל
- אחרי ועדת נגל - האוצר מקצה 4 מיליארד שקל לביטחון
הוועדה לתקציב הביטחון בראשות פרופ' יעקב נגל, המליצה להוסיף 6 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, אבל האוצר הסכים להקצאה של 4 מיליארד שקל