בכל מצב יש אפליקציה אחת שעדיפה על השאר, וההפרש בין הבחירה הנכונה ללא נכונה נמדד בעמלות, במגבלות סכום ובשאלה מי מחזיר לכם את הכסף כשמשהו משתבש

גוגל וולט הגיעה לישראל בדצמבר 2021, שבעה חודשים אחרי אפל פיי, ובלי המשא ומתן על עמלה למנפיק. הטכנולוגיה כמעט זהה בשני הארנקים: מספר וירטואלי מחליף את מספר הכרטיס בקופה. ההבדל המעשי נמצא בחומרה, מפני שארנק אנדרואיד רץ על עשרות דגמי טלפון ושעון של יצרנים שונים

אפל ביקשה מהמנפיקים הישראלים 0.15% עד 0.2% מכל עסקה, נתקלה בסירוב, והשירות הושק כאן במאי 2021 אחרי שהעמלה ירדה לכ-0.05% בממוצע. המשתמש אינו משלם על השירות ובית העסק משלם את אותה עמלת סליקה כמו בכרטיס פיזי. מה שקובע כמה תשלמו הוא הכרטיס שיושב בארנק, ולא הארנק עצמו

עמלת קבלת הכספים עלתה ב-1 במאי ל-0.8%, התקרה היומית עלתה ל-7,000 שקל והיתרה באפליקציה מוגבלת ל-20 אלף שקל ואינה נושאת ריבית. ומי שמשתמש בביט לקבלת תשלומים עבור עבודה או פעילות עסקית צריך לזכור שהתקבולים עשויים להיחשב להכנסה חייבת בדיווח לרשות המסים - בלי קשר לסף שממנו ביט עצמה מתחילה לגבות עמלה

חניה בכחול לבן דרך האפליקציה עולה בדיוק כמו במדחן, אבל כל תשלום בחניון מוסיף 1.90 שקל וכל תדלוק שקל אחד. מסלול סמארט עולה 14.90 שקל בחודש, ונקודת האיזון שלו מגיעה בשמונה חניונים בחודש

סקר של בנק ישראל מצא שכ-40% מהתשלומים באפליקציות ההעברה מגיעים לעסקים קטנים ולא לחברים. אפל גובה מהמנפיקים בישראל כ-0.05% בממוצע מכל עסקה, גוגל אינה גובה מהם נתח כזה, פייפאל מוסיפה כ-4% לשער ההמרה בשקל וביט גובה 0.8% מעל 25 אלף שקל בשנה. אותו מסך, חמישה מסלולי כסף עם מחיר שונה

וייז ממירה לפי שער האמצע וגובה עמלה מוצהרת בשורה נפרדת, בעוד בנקים וחברות אשראי מטמיעים את הרווח בתוך השער עצמו. על העברה של 200 אלף שקל ההפרש חוצה את 1,500 השקלים, וכרטיס וייז עדיין סגור בפני תושבי ישראל