לציבור הישראלי כולו יש 5 טריליון שקל. אבל עד כמה הציבור הישראלי שונא סיכון? מאוד. 40% מהכסף נמצא במזומן ופיקדונות, רק כ-20% במניות. הבעיה היא שזה פוגע בעתיד שלכם

מה התשואה שתקבלו בפיקדונות ובקרן כספית, מה האפשרויות הנוספות להשקעה סולידית ואיך לייצר תשואה שנתית של 6% ואפילו יותר?

בנק ישראל פעמיים לא העלה את הריבית, מה עשו הבנקים בתקופה הזו, ומה האלטרנטיבה לכסף שלכם?

אם תקנו שם תשלמו 900 שקל יותר מאשר בחנות הזולה ביותר. גם מול הממוצע תשלמו כנראה עוד 500 שקל

בדיקה של המועצה לצרכנות צריכה להדאיג: פער של 9% בין הרשתות באינטרנט ועד 18% בסופר עצמו. עוד נמצא: הוזלות החגים הן מזעריות ביחס לעליות המחירים מהשנה שעברה

למה אנחנו נאלצים לקחת הלוואות יקרות כשבנק ישראל יכול בקלות להוזיל אותן? אולי זה קשור לרצון שלו בבנקים יציבים ורווחיים? וגם - מה המצב בעולם ואיך שם הרגולטור והבנקים המרכזיים עוזרים לציבור? 

אפשר יהיה להצטרף לפיקדון החדש רק בחודש הקרוב. בפועל, אין בשורה בפיקדון החדש. בבנק ישראל ובשוק מעריכים שהאינפלציה תהיה כ-2.6-3% בשנה הקרובה, ולכן הפיקדון ייתן עד 4.5%, בדומה לפיקדונות לשנה שאפשר לקבל בבנקים. רק בתרחיש קיצון של עלייה באינפלציה הרבה מעבר לצפי של כולם הפיקדון הזה יהיה סוג של ביטוח מסוים מהאינפלציה

8 שנים עם אותו כרטיס ועם אותן הוצאות (5.856 שקל של הוצאות מצטברות לא הכרחיות); טוב שהתחלתי לבדוק את ההוצאות שלי - בשבוע שעבר חסכתי עלויות מסגרת אשראי בבנק, הפעם החלפתי כרטיס אשראי וביטלתי עמלות לא נחוצות

לאחר חודשים של עימותים בינו לבין היו"ר, המנכ"ל התפטר ועוד חמישה בכירים במועצה הלכו בעקבותיו: סמנכ"ל הכספים, הדוברת, המידענית, מנהלת פניות ציבור, ומנהלת הרגולציה במועצה. האם הם בסך הכל עושים לברקת שר הכלכלה את החיים יותר קלים בניסיונו לסגור את המועצה ולהכניסה תחת הרשות להגנת הצרכן?
 

מדובר בכרטיס נטען דיגיטלית המאפשר ביצוע עסקאות עד לגובה של 1,000 שקל; ניתן לשלבו בארנק הדיגיטלי ולשלם בחנויות פיזיות או באתרי אונליין; הכרטיס מאפשר משיכת כסף בכספומט במקרה הצורך