חברת שבא, המפתחת ומנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי מפרסמת נתונים על היקפי ההוצאות באשראי של הישראלים מאז תחילת הלחימה; כמה השפיעה המלחמה על המשק?

בפועלים הודיעו כי הוקמה קרן למתן הלוואות גישור ללא ריבית, בדיסקונט מגבילים את הריבית על המינוס ומאפשרים לקחת הלוואה ללא ריבית

לציבור הישראלי כולו יש 5 טריליון שקל. אבל עד כמה הציבור הישראלי שונא סיכון? מאוד. 40% מהכסף נמצא במזומן ופיקדונות, רק כ-20% במניות. הבעיה היא שזה פוגע בעתיד שלכם

מה התשואה שתקבלו בפיקדונות ובקרן כספית, מה האפשרויות הנוספות להשקעה סולידית ואיך לייצר תשואה שנתית של 6% ואפילו יותר?

בנק ישראל פעמיים לא העלה את הריבית, מה עשו הבנקים בתקופה הזו, ומה האלטרנטיבה לכסף שלכם?

אם תקנו שם תשלמו 900 שקל יותר מאשר בחנות הזולה ביותר. גם מול הממוצע תשלמו כנראה עוד 500 שקל

בדיקה של המועצה לצרכנות צריכה להדאיג: פער של 9% בין הרשתות באינטרנט ועד 18% בסופר עצמו. עוד נמצא: הוזלות החגים הן מזעריות ביחס לעליות המחירים מהשנה שעברה

למה אנחנו נאלצים לקחת הלוואות יקרות כשבנק ישראל יכול בקלות להוזיל אותן? אולי זה קשור לרצון שלו בבנקים יציבים ורווחיים? וגם - מה המצב בעולם ואיך שם הרגולטור והבנקים המרכזיים עוזרים לציבור? 

אפשר יהיה להצטרף לפיקדון החדש רק בחודש הקרוב. בפועל, אין בשורה בפיקדון החדש. בבנק ישראל ובשוק מעריכים שהאינפלציה תהיה כ-2.6-3% בשנה הקרובה, ולכן הפיקדון ייתן עד 4.5%, בדומה לפיקדונות לשנה שאפשר לקבל בבנקים. רק בתרחיש קיצון של עלייה באינפלציה הרבה מעבר לצפי של כולם הפיקדון הזה יהיה סוג של ביטוח מסוים מהאינפלציה

8 שנים עם אותו כרטיס ועם אותן הוצאות (5.856 שקל של הוצאות מצטברות לא הכרחיות); טוב שהתחלתי לבדוק את ההוצאות שלי - בשבוע שעבר חסכתי עלויות מסגרת אשראי בבנק, הפעם החלפתי כרטיס אשראי וביטלתי עמלות לא נחוצות