סעיף 22 מאפשר להפסיק את איסוף הנתונים ולמחוק את הקיימים, אבל המחיקה חלה גם על ההיסטוריה החיובית, ומי שדווחו עליו נתונים שליליים מובהקים חסום שלוש שנים. סעיף 30 מציע חלופה: להישאר במאגר ולחסום את המסירה

הבנק אינו חייב לנמק סירוב, והתקרה של 50% מההכנסה נעצרת בפועל בטווח של 33% עד 40%. הלוואת רכב שנשכחה, שיק שחזר וערבות ישנה מכווצים את יחס ההחזר, ובירור טעות במאגר מסתיים תוך 14 ימי עסקים

בנק ישראל מנהל מאגר נתונים ואינו מחשב דירוג, וכל לשכת אשראי בונה מודל משלה על נתוני שלוש השנים האחרונות. פיגור נרשם מעל 200 שקל ו-30 יום, שיק שחזר מדווח תוך עשרה ימי עסקים, וגיל או מקום מגורים אסורים בחישוב

פנייה לבנק ישראל מפעילה שעון: 14 ימי עסקים לבירור מול מקור המידע, 21 במקרה מורכב, ושבעה ימי עסקים להודעה ללקוח על התיקון. במחלוקת נרשמת הערה במאגר. והתיקון במאגר עצמו אינו מזיז לבדו את הדירוג שהלשכה חישבה

החוק מתיר גישה למאגר דרך לשכת אשראי ולצורך עסקת אשראי, מחייב הסכמה מפורשת לדוח מלא ומסתפק בהודעה מראש כשמדובר בחיווי. מעסיק שמבקש דוח חשוף לפיצוי בלא הוכחת נזק, ולמשכיר דירה אין ערוץ בחוק. וכמה זמן ההסכמה שחתמתם עליה נשארת בתוקף

סעיף 38(ד) לחוק מזכה כל לקוח בדוח ריכוז נתונים אחד בחינם בכל שנה קלנדרית, לשלוש, חמש או עשר שנים אחורה. בפנים: ההלוואות, המסגרות, הערבויות, פיגורים מעל 200 שקל שנמשכו 30 יום, ורשימת הגופים שביקשו עליכם מידע. מה שחסר שם חשוב לא פחות

הניוד מעביר משכורת, הוראות קבע וכרטיסים תוך שבעה ימי עסקים, אבל המשכנתא ממשיכה לרדת מהחשבון הוותיק. מה עולה המיחזור לבנק החדש, מתי הוא מחזיר את ההשקעה, ומה קורה לפיקדון הסגור ולכספת בינתיים.

הבנק הזול במערכת גובה על המינוס בממוצע 9.1%, היקר 12.9%, ובתעריפון של מזרחי טפחות השיעור המרבי מגיע ל-18.55% על בסיס פריים של 4.75%. מעבר לריבית מחכות בדף החשבון עמלת הקצאת אשראי רבעונית וריבית חריגה, ובניוד לבנק אחר הבנק החדש רשאי לסרב לקלוט את יתרת החובה

משק בית עם משכנתא, שתי משכורות ופיקדון מגלה שהניוד משאיר ממילא את ההלוואה בבנק הישן, כך ששני חשבונות הם ברירת המחדל שלו ולא בחירה. המדריך מפרט אילו מוצרים שווה לפצל בין הבנקים, כמה עולה הכפל בעמלות, ומה קורה במס כשתיק ההשקעות מתפזר בין שני בנקים