צחי אבו. קרדיט: יובל אליאסההנפקה המסוכנת של אבו פמילי - וכמה שווה קרן הריט?
צחי אבו מכניס לבורסה את אבו פמילי בדלת האחורית, אחרי שלא הצליח לקבל שווי כרצונו בהנפקה ראשונה לציבור - IPO; החברה: "שואפים לגייס בשווי שלא יפחת מ-240 מיליון שקל המשקף את ההון העצמי" - אבל קרנות הריט למגורים נסחרות ב-0.6-0.7 על ההון העצמי
אבו פמילי, קרן ריט למגורים היא קרן שמשקיעה בנדל"ן למגורים - היא משכירה דירות. זו קרן טובה, סולידית, בצמיחה. היא תייצר על פי מנהליה תשואה של 5% ומעלה על הנכסים ועם מינוף זה יהיה שיעור גבוה יותר. לקרן יש אגרות חוב והיא ניסתה להיכנס לבורסה בדלת הראשית. אבל בדלת הראשית היא לא מקבלת את מה שהיא רוצה. ההון שלה הוא 240 מיליון שקל והיא מצפה לשווי של 240 מיליון ומעלה. זה לא אפשרי כששתי קרנות הריט למגורים שנסחרות בבורסה - מגוריט ואזורים ליווינג נסחרות ב-0.6-0.7 על ההון העצמי.
אז צחי אבו, בעל השליטה מנסה בדרך אחרת - בדלת האחורית, דרך שלד בורסאי. זאת דרך לגיטימית ובמקרים רבים קצרה ונכונה, אבל משהו לא מסתדר לנו עם המספרים. השלד שנבחר הוא הודיית הארץ הודיית הארץ 0% , שלד שנסחר כעת ב-32 מיליון שקל, אבל אין באמת משמעות לשווי הזה, רק לפני חודש-חודשיים היו שם עסקאות בהנפקות פרטיות לפי שווי שהוא רבע.
השלד הוא פלטפורמה נקייה שאליה תיכנס קרן הריט בעסקה שמעניקה לבעלי החברה שליטה של כ-88% מהישות הממוזגת כשבנוסף הגוף הממוזג יהיה עם חוב לצחי אבו של 26 מיליון שקל. ה-12% הנותרים יישארו לבעלי המניות. בתיאוריה ובחישוב ראשוני אפשר היה להבין שהשווי הנוכחי מבטא שווי לקרן של כ-290 מיליון שקל (32 מיליון חלקי 12% פלוס 26 מיליון שקל). אלא שבפועל, השווי האמיתי כאמור נמוך יותר - אם שווי השלד הוא 8 מיליון שקל, זה גוזר שווי לקרן של לכאורה 90-100 מיליון שקל, אבל גם החישוב הזה מטעה.
בהודעה לבורסה מסרה אבו פמילי שתהיה הנפקה לציבור במקביל לכניסת הפעילות פנימה. היא לא מסרה כמה, לא מסרה איך. האמת שזון הודעה שהיה עדיף שלא תדווח. היא מייצרת רק רעש ובלבול אצל המשקיעים. אם כבר מודיעים אז תנו מידע מלא.
- אבו פמילי ריט רוכשת 35 דירות באשדוד תמורת 46 מיליון שקל
- צחי אבו: "תחנת הכוח במנשה יכולה להפוך השקעה של 70 מיליון שקל למיליארד וחצי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השווי האפקטיבי של הקרן תלוי בסכום שיגויס ובשווי בעת הגיוס וזה נעלם גדול. משקיעים שמתלהבים עשויים לקנות לפי המחיר הנוכחי, זה מנופח. ההנפקה תהיה בהיקף קטן ולכן הכל יכול להיות - זה יכול להצליח, אבל השווי הנוכחי לא יכול להחזיק. המניה תרד, למרות שצחי אבו בטווח הבינוני-ארוך בהחלט יכול להצמיח את הקרן למספרים גדולים.
אם נניח שהקרן צריכה להיסחר ב-0.6-0.7 על ההון שלה, בדומה לקרנות הריט שנסחרות בבורסה, הרי שמדובר על שווי של 150-160 מיליון שקל. צריך להדגיש כי הקרן בשלב מוקדם שלה ולכן התשואה שתגיע למשקיעים תיקח זמן. ככל שהקרן עם פורטפוליו גדול יותר כך היכולת שלה לייצר תשואה למשקיעים עולה. בשלב ההתחלתי, יש שנים של בנייה והקמה, כשלא מיוצרים מזומנים שוטפים למשקיעים אלא הם הולכים להקמה של בניינים נוספים. זה קורה גם במגוריט וגם באזורים ליווינג. אלו תהליכים ארוכים ולכן המשקיעים מתמחרים זאת במחיר. בעיה נוספת היא דמי הניהול - יש דמי ניהול והוצאות מטה שוטפות שמפחיתות את התשואה למשקיעים. פמילי אבו בדמי ניהול סבירים, אבל החיסרון לקוטן לעומת השתיים האחרות בולט.
למרות התשואה הטובה שהיא צפויה לייצר, ולמרות הבעת האמון הגדולה - צחי אבו מחזיק ברוב המנות, השנים הבאות יהיו ככל הנראה של הקמה ובנייה. זו השקעה לטווח ארוך. זו הסיבה שהגופים המוסדיים נמנעו מהשקעה במסגרת IPO (בתמחור שאבו רצה), אבל למה שמשקיעים פרטיים יקנו במכפיל הון גבוה מהטווחים הקיימים בשוק?. זה צריך להיות באתו האזור ואפילו נמוך יותר, למרות שלקרן יש נכסים שיושבחו על פני זמן - בדומה למגוריט ואזורים ליווינג יש לה סכומים משמעותיים של השבחה שעדיין לא באים לידי ביטוי בספרים. מדובר על כ-90 מיליון שקל עוד 3-4 שנים.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- איי.סי.אל מזנקת - יצואנית האשלג העיקרית של קנדה סגרה את המכסה השנתית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית...
למשקיע לטווח של 3-4 שנים, זו יכולה להיות השקעה טובה גם בתמחור שאבו פמילי רוצים (240 מיליון), אבל נראה שבהנפקה הנוכחית שווי של 150-160 מיליון הוא בהחלט סביר. שווי כזה משמעו ירידה של 70%-75% במחיר של השלד לכיוון 8 מיליון שקל, הנפקה של 10-12 מיליון שקל, וכך יווצר שלד עם מזומנים של 10-12 בשווי של כ-20 מיליון שקל לפני המיזוג וכ-150 מיליון אחרי (כשמתחשבים גם בהתחייבות של 26 מיליון כלפי צחי אבו).
זאת דרך בעייתית להיכנס לבורסה כי בדרך משקיעים פרטיים יכולים ליפול עם ההנפקה שנראית על פניו זוהרת. לצחי אבו אין כוונה לפגוע במשקיעים, אבל זה מה שעלול לקרות. הוא מעדיף את השיטה הזו כי הוא נשאר עם רוב גדול - כ-88%, ולא מדולל. זאת הבעת אמון שלו בקרן ובעתיד שלה, רק שזה יהיה תהליך ממושך.
מה שיכול להיות בפועל הוא שהמיזוג וההנפקה יהיו בצמידות ובמחיר טוב-נוח למשקיעים. דמיינו הנפקת זכויות במחיר אפקטיבי נמוך מאוד. אבו רוצה להיכנס לבורסה ופחות חשוב לו כמה כסף בדיוק ייכנס לקופה. כלומר, אם השלד יפול לפני הכניסה של צחי אבו או שההנפקה תבטא שווי נמוך בשל הנפקת זכויות או מבנה הנפקה שיוריד את השווי - זה יכול להיות טוב למשקיעים. בכל מקרה, צריך לראות מה יהיה השווי בהנפקה. שווי של 240 מיליון שקל גבוה מדי.
מחברת אבו פמילי ריט נמסר: "עסקת המיזוג עם חברת הודיית הארץ מותנית בגיוס לציבור, כאשר שאיפת החברה היא לגייס בשווי שלא יפחת מכ-240 מיליון שקל המשקף את ההון העצמי לדוחות
רבעון 1- 2025 של חברת אבו פמילי. לאבו פמילי ריט פרוטפוליו נכסים איכותי של כ-1,100 יח"ד בהן הושקע הון של כ-300 מיליון שקל, מתוכן 368 יח"ד מושכרות שייצרו כבר ב-2024 NOI של 16 מיליון שקל ורווחיות לאור תשואה שנתית גבוהה מהממוצע בענף של 5% לעלות ועוד לפני הכרה
בשיערוכים משמעותיים בגובה 90 מיליון שקל נכון לדוחות המבוקרים השנתיים ל 31.12.24. החברה מנוהלת באופן יעיל עם הוצאות שיווק והנהלה נמוכות יחסית לענף וגם דמי ניהול נמוכים מהמקובל בענף. אנו בטוחים כי כל אלה, לצד פוטנציאל התרחבות החברה ויכולתנו לאתר הזדמנויות טובות
ולא רק בתחום המגורים, וכן האמון שלנו בחוזקו של ענף הנדל"ן בישראל עוד טרם מהלכי הורדת ריבית בארץ, משקפים לאבו פמילי ריט פוטנציאל גבוה משמעותית מההון העצמי של החברה."

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35
במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.
חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35
במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.
חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.