מלחמה באיראן

מלחמה באיראן היא נושא בעל השלכות גיאופוליטיות וכלכליות מרחיקות לכת, המשפיע על יציבות המשק הישראלי ועל השווקים הגלובליים. אירועים ביטחוניים מסוג זה משליכים על מגוון תחומים, ובהם שוקי המטבע, תנודתיות בבורסה, תקציבי הביטחון ומחירי האנרגיה. הסיקור הכלכלי עוקב אחר ההתפתחויות המבצעיות לצד המשמעויות הרחבות יותר עבור המשק, בעלי העסקים והציבור, ובוחן כיצד הסלמה או הרגעה משפיעות על ההתנהגות של משקיעים מקומיים וזרים.
בעיתות של הסלמה ביטחונית נוטים משקיעים לבחון מחדש את חשיפתם לסיכונים, ולעיתים לפנות אל נכסים הנתפסים כבטוחים כדוגמת זהב. מחירי סחורות, ובראשם האנרגיה, רגישים במיוחד למתיחות במזרח התיכון, ותנודות בהם עשויות להשפיע על האינפלציה ועל עלויות המחיה. שינויים חדים בשווקים אלה משליכים על כלל שרשרת האספקה ועל יוקר המחיה של משקי הבית.
מעבר לשווקים הפיננסיים, לחימה ממושכת משפיעה גם על הכלכלה הריאלית, על שוק הדיור ועל פעילות עסקית שוטפת. גופים ממשלתיים ומוסדות פיננסיים נדרשים להיערך למגוון תרחישים, ובכללם פגיעה ברכוש, שיבושים בשרשראות אספקה והשלכות על דירוג האשראי ועל היכולת לגייס חוב בשווקים הבינלאומיים. תקציבי הביטחון גדלים לעיתים על חשבון סעיפים אחרים, מה שמשפיע על סדר העדיפויות הלאומי. עבור הקוראים, הבנת הקשר בין אירועים ביטחוניים לבין מגמות כלכליות מסייעת להעריך את הסיכונים וההזדמנויות בתקופות של אי ודאות ולתכנן בהתאם. מעקב אחר ההתפתחויות המדיניות והביטחוניות, לצד הבנת השלכותיהן על השווקים, מאפשר לבעלי עסקים ולמשקיעים להיערך מבעוד מועד ולהתאים את החלטותיהם לתנאים המשתנים.
ארה"ב תקפה את איראן בעיקר בגלל סיןהמתקפה האמריקנית באיראן היא חוליה בשרשרת מהלכים שנועדו לבודד את בייג'ינג ולמנוע ממנה להפוך להגמון עולמי. מפירוק ציר הרשע ועד שליטה בנתיבי שיט קריטיים, המטרה של טראמפ ברורה: הסרת האיום האיראני תאפשר לארה"ב להתמקד בהגנה על טאיוואן ללא חשש מחזיתות נוספות
מעבר לים סדר עולמי חדש בצל המלחמה: מהודו ועד אירופה – מפת הזעזועים הכלכליתמבחינה כלכלית השפעת המלחמה מגיעה בעיקר דרך מחיר הנפט - מהם התרחישים העיקריים להמשך, ואילו כלכלות נפגעות יותר מהמשבר?
קרנות נאמנות מיליארדים בצל המלחמה: הקרנות הביטחוניות שמושכות את הכסף הישראליהתעשייות הביטחוניות בארץ ובעולם נמצאות במרכז תשומת הלב מאז פרוץ המלחמה באוקראינה, וכעת העניין מתחדש לנוכח המלחמה מול אירן; מהן הקרנות הישראליות שמאפשרות חשיפה לתחום
דעה כיפת ברזל כלכלית: למה אסור לנו לחכות לטיל הראשוןהנתונים המצטברים ממערכות "חרבות ברזל" ו"עם כלביא" חושפים נזק עקיף של כ-28 מיליארד שקל ומנגנון פיצויים שמתקשה להדביק את הקצב; ללא עיגון של רשת ביטחון סטטוטורית שתבטיח ודאות למעסיקים ולעובדים מראש, המשק הישראלי ימשיך להתנהל במודל של כיבוי שריפות שיעלה ביוקר בפריון ובצמיחה
לקראת תקיפה באיראן - כך תבדקו האם הפיצוי מהמדינה יספיק לכם?בצל ההיערכות לתקיפה באיראן והחשש מתגובה נגדית, הנה תזכורת לכל מי שרכש "ביטוח רשות" כי התוקף פקע ב-31 בדצמבר; כעת ניתן לחדש את הכיסוי בעלות של 0.3% מהשווי הנוסף ועד לתקרה של 1,037,100 שקל
מתווה מואץ לשיקום ההרס: 51% הסכמה בלבד וחקיקה ייעודיתהצוות הבין משרדי קבע: רשויות מקומיות יובילו את התכנון, יסירו חסמים משפטיים. במתחמים שנפגעו במבצע "עם כלביא" יתאפשר לשלב גם בניינים שלא נפגעו - לצורך קידום התחדשות כוללת ולבניית פרויקטים עם שורות של בניינים
- מי המרוויחות ומי המפסידות אם איראן תחסום את מיצר הורמוז?
האיומים האיראנים לחסום את מיצר הורמוז - עורק תעבורה ימי חיוני האחראי למעבר חמישית מהנפט והגז הנוזלי העולמי כבר הקפיצו את הנפט ב-10%, במידה והאיום יתממש מחיר חבית יכול לזנק ל-120 דולר לפי ההערכות - מי חברות האנרגיה שירוויחו מזה ומי אלו שיפסידו?
- הפרדוקס של המזרח התיכון: שווקים, מלחמה ו-״יהיה בסדר״
בעוד ארצות הברית וישראל מפוצצות מתקנים גרעיניים באיראן ונראה שפנינו להסלמה, הבורסות במזרח התיכון עולות. דור של משקיעים שגדל על המנטרה "יהיה בסדר" עומד בפני המבחן הגדול ביותר שלו - האם גם מלחמה אמיתית לא תצליח לזעזע שוק שהתרגל שבסוף תמיד קונים בירידות
ראיון
עובדים מהמקלט: איך המלחמה משפיעה על שוק העבודה?עבודה מרחוק, לחצים נפשיים והשמיים הסגורים - איך נראה שוק העבודה בצל המלחמה עם איראן, אלו זכויות יש לעובדים ולמעסיקים בתקופה הזו ולמה תקשורת בין עובדים למעסיקים חשובה היום יותר מתמיד? שיחה עם ד"ר לילך לוריא, מומחית לשוק העבודה
- סעודיה - האם הנורמליזציה קרובה או מתרחקת?
מה ההשלכות של המלחמה באיראן על סעודיה ועל מדינות המפרץ? בחדרי חדרים הם שמחים, אבל החששות גדולים - מפגיעה בעורק הנפט, זליגה גרעינית והפלת השלטון שעלולה להוביל לוואקום שלטוני, כאוס ועלייה של ארגוני טרור; "עדיף השטן שאתה מכיר", סבורות מדינות המפרץ ומקוות להסדר מדיני