מעונות יום הם מסגרות חינוכיות לפעוטות מגיל לידה ועד שלוש, המופעלות על ידי ארגוני נשים, רשויות מקומיות וגופים פרטיים. חלקם מפוקחים על ידי המדינה ומזכים הורים עובדים בסבסוד לפי מבחני הכנסה. עלות המעון היא אחד ממרכיבי היוקר
המחיה הכבדים ביותר עבור משפחות צעירות, ולעיתים היא משתווה למשכורת של הורה אחד. זמינות המסגרות משפיעה ישירות על שיעור ההשתתפות של אימהות בשוק העבודה, ולכן הנושא חוזר לדיון בכל דיון תקציבי.
תוכניות ממשלתיות שונות ניסו להרחיב את מספר הכיתות המפוקחות ולשנות את קריטריוני הסבסוד, בין היתר כדי לעודד תעסוקה ולהקטין פערים כלכליים בין משקי בית.
משפחה שנעזרת בסבים ודוחה את הכניסה למסגרת יכולה להוציא 25-15 אלף שקל בשנה הראשונה; ציוד חדש וגן פרטי מעלים את הסכום ל-70-40 אלף שקל, ומטפלת פרטית יכולה להקפיץ אותו מעבר ל-100 אלף שקל - המסגרת היא ההוצאה שמשנה את התמונה
