אגרות חוב הן מכשירי חוב סחירים שבאמצעותם מגייסות ממשלות, רשויות מקומיות וחברות פרטיות הון מהציבור, תוך התחייבות להחזיר את הקרן בתוספת ריבית במועדים קבועים מראש. מחזיק אגרת החוב הוא למעשה נושה של המנפיק, להבדיל ממחזיק מניה הנחשב לבעל חלק בבעלות על החברה.
אגרות חוב נבדלות זו מזו בדירוג האשראי שלהן, הנקבע על ידי חברות דירוג המעריכות את יכולת ההחזר של המנפיק. אגרות חוב ממשלתיות נחשבות בדרך כלל לבטוחות יותר מאגרות חוב קונצרניות, אשר נושאות תשואה גבוהה יותר בהתאם לרמת הסיכון הנתפסת של החברה המנפיקה.
שוק
אגרות החוב הישראלי מהווה חלק משמעותי משוק ההון המקומי, ומשמש ערוץ מרכזי למימון פעילות של חברות מענפי הנדל"ן, התעשייה והפיננסים, לצד היותו אפיק השקעה מקובל בקרב קרנות
הפנסיה וגופים מוסדיים. היקף שוק אגרות החוב הקונצרניות בישראל גדל באופן משמעותי בעשורים האחרונים, והפך למקור מימון מרכזי לחברות המבקשות להימנע מתלות בלעדית באשראי הבנקאי. בישראל פעילות ענפה גם בשוק אגרות החוב הממשלתיות, המונפקות על ידי משרד האוצר לצורך
מימון גירעון התקציב, ונחשבות לאפיק השקעה סולידי המהווה נדבך מרכזי בתיקי גופים מוסדיים.
