בצלאל סמוטריץ'

התקציב וחוק ההסדרים לשנים 2023-2024 עברו ברוב של 64 ח"כים מול 56. יעמוד על 484 מיליארד שקל השנה, ממנו 63 מיליארד לביטחון. נתניהו סיכם: "ילד חרדי שווה לילד דתי או חילוני או ערבי". הנה המספרים

מתי שער הדולר הופך מחזק לחלש; וגם – יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד שכח ששר האוצר יאיר לפיד קבע ש"השקל חזק מדי. השער האידיאלי של הדולר הוא 3.7-3.8 שקלים. נעשה כל שביכולתנו על מנת להחליש את השקל". זה קרה כשהדולר-שקל נסחר ברמה של 3.63 שקלים, בדומה להיום; לפיד לא מסר תגובה לכתבה

שר האוצר ביקש ייצוג עצמי בנושא שביתת הרשויות: "מדובר בשביתה פראית ובלתי חוקית, המהווה שימוש לרעה בכוח השררה והתנערות מחובתו של השלטון המקומי כלפי תושביו. את מי בדיוק מייצגת הפרקליטות?"

רק היום הכלכלנית הראשית באוצר נאלצה לחתוך את תחזית ההכנסות. יש בור של 16 מיליארד שקל, מאיפה יגיע הכסף? התקציב הדו שנתי בגובה 484 מיליארד שקל לשנת 2023, ו-514 מיליארד שקל לשנת 2024 יעבור לאישור בקריאה שנייה ושלישית בכנסת 

בהמשך לביקורת בביזפורטל, באוצר כבר לא יכולים להגיד שאין ירידה במסים ומורידים את התחזיות. זו בעיה כי על סמך זה בנו את תקציב המדינה ובמילים אחרות: הגירעון יהיה מעל 1%; הבור בשנה הקרובה 5.3 מיליארד שקל; גם תחזית הצמיחה עודכנה כלפי מטה ל-2.7% ומנגד - תחזית האינפלציה עודכנה כלפי מעלה ל-3.2%

חוסר עמידה של הממשלה ביעד ה-1% שקבעה לעצמה יהיה סימן לא טוב לחברות הדירוג; מדוע בישראל הכנסות המדינה ממסים ישירים נמוכה ואילו המיסוי העקיף (מע"מ) גבוה - בעוד באירופה המצב הפוך, ומדוע הציבור הישראלי משלם על כך בסוף ביוקר?

זאת לעומת 2.9% בתחזית הקודמת. "הסיכונים לצמיחה נוטים כלפי מטה והסיכונים לאינפלציה כלפי מעלה". בין הסיבות: האינפלציה, עליה במתיחות הגיאופוליטית וגם: "חוסר הוודאות המתמשך סביב הרפורמה המשפטית, מהווה סיכון שלילי בולט עבור הצמיחה". בצד החיובי: הקרן מציינת לחיוב את ה"ניהול הפיסקאלי הנבון" של הממשלות