איראן

הטרמינל המרכזי של טהרן שומם כבר מספר ימים רצופים, 18 מכליות הופכות בעקבות מגבלות השילוח למחסנים צפים במפרץ הפרסי ושדות הנפט הגדולים מתקרבים לקצה קיבולת האחסון; מה גורם לעצירת המשלוחים, כמה זמן נותר לאיראן לפני שתיאלץ להשבית מתקני הפקה, וכיצד ישפיע המשבר על מחיר החבית בעולם?

המלחמה באיראן נותנת את אותותיה על הכלכלה השנייה בעולם: האינפלציה עלתה, היבוא נחתך והלחץ עובר לתעשייה, מה שמסביר את הלחץ של סין לסיים אותה, אך בו זמנית היא היא לא מעוניינת לראות את משטר משמרות המהפכה כמי שנכנע במשא ומתן

בנק אוף אמריקה: גם אם המלחמה תסתיים השבוע, מדד ה-Stoxx 600 צפוי להוסיף לרדת ב-15% - מחירי הגז באירופה עלולים לזנק ל-90 אירו, והאשראי מתייקר ומכביד על הצמיחה

טהרן העבירה תשובה לטיוטה האמריקאית, אך פרטי העמדה עדיין לא פורסמו. לפי הדיווח האיראני, השלב הנוכחי מתמקד בהפסקת הלחימה בלבד, בעוד שאלת הגרעין והסדרי הביטחון הרחבים נדחים להמשך

המשקיעים מחכים לראות אם ארצות הברית תצליח להגיע להבנות עם איראן לפני הפגישה עם נשיא סין. פתיחת מצר הורמוז יכולה להרגיע את הנפט ואת וול סטריט, אבל אם המשבר יימשך, השוק יצטרך לתמחר תקופה ארוכה יותר של אינפלציה, לחץ צרכני וסיכון גיאופוליטי

הרכבות לסין מטהראן עברו מקצב של פעם בשבוע לפעם בכמה ימים; המחירים קפצו בכ-50%, היבוא זורם דרך היבשה, אבל הנפט והדגנים עדיין תקועים בים

תעשיית האנרגיה של הכלכלה החזקה ביותר באירופה נמצאת בירידה חדה, ההזמנות עלו אבל בעיקר בעקבות המלאים. שוק הרכב המקומי, שהוא המנוע שהוא המנוע של התעשייה הגרמנית, מאט ומאזן הסחר נפגע

מטוסי קרב אמריקאיים תקפו אתרי שיגור לאורך החוף האיראני, בתגובה למתקפה משולבת שבוצעה לעבר ספינות של חיל הים האמריקאי. התגובה האמריקאית התמקדה בפעולות הגנתיות ממוקדות. טראמפ נוקט קו פוליטי שמנסה לשמור על מסגרת דיפלומטית, אבל התקיפה האמריקאית מראה שהמציאות שונה