אינפלציה
אינפלציה היא קצב העלייה הכללי של מחירי המוצרים והשירותים במשק לאורך זמן, תופעה השוחקת את כוח הקנייה של הכסף. כאשר קיימת אינפלציה, אותו סכום כסף קונה פחות מוצרים מבעבר. מדידת האינפלציה נעשית בדרך כלל באמצעות מדד המחירים לצרכן, העוקב אחר שינויי המחירים של סל מוצרים ושירותים המייצג את הצריכה של משק הבית הממוצע.
אינפלציה נגרמת ממגוון סיבות: "אינפלציית ביקוש", כאשר הביקוש במשק עולה על ההיצע; "אינפלציית עלויות", כאשר מחירי חומרי הגלם, האנרגיה או השכר עולים; וכן הרחבה מוניטרית מוגזמת, שמשמעה הזרמת כמות גדולה מדי של כסף לכלכלה. רמת אינפלציה מתונה ויציבה נחשבת לבריאה למשק, אך אינפלציה גבוהה ובלתי צפויה פוגעת בתכנון הכלכלי ובחיסכון.
המאבק באינפלציה הוא מתפקידיהם המרכזיים של הבנקים המרכזיים, ובהם בנק ישראל. הכלי העיקרי לכך הוא הריבית: העלאת הריבית מייקרת את האשראי, ממתנת את הביקוש ובולמת את עליית המחירים, אך עלולה גם להאט את הצמיחה. רוב הבנקים המרכזיים מציבים יעד אינפלציה - בישראל, טווח של 1% עד 3% בשנה - כעוגן למדיניות המוניטרית.
לאינפלציה השלכות חברתיות וכלכליות מרחיקות לכת: היא פוגעת בעיקר בבעלי הכנסות קבועות ובחוסכים, מגדילה את יוקר המחיה, ומשפיעה על שערי המניות, האג"ח והמטבעות. גל האינפלציה העולמי שהתפרץ בעקבות משבר הקורונה והמלחמות בתחילת העשור הנוכחי הוביל בנקים מרכזיים ברחבי העולם, ובהם הפדרל ריזרב, להעלות ריבית בחדות במטרה לרסן את עליית המחירים.
פרשנות האינפלציה בארץ עדיין לא יורדת אבל זה בדרך - ירידה של 9% ברכישת מוצרי אופנה, חשמל ותיירות ובתי מלון"הציבור מצמצם הוצאות, בקרוב הרשתות ייצאו עם מבצעים"; הקבלנים ואינטרסנטים נוספים טוענים שהעלאות הריבית של בנק ישראל רק פוגעות בציבור ויוצרות נזק מבלי להוריד את האינפלציה. אבל הם טועים: יש האטה בצריכה, וזה בדיוק מה שבנק ישראל מנסה לעשות כדי להחזיר את היציבות- האינפלציה בארה"ב הפתיעה מעט לטובה: 4.9% בחודש אפריל, שפל של שנתייםאינפלציית הליבה ירדה גם היא בהתאם לצפי, אבל מדובר בפער לא גדול של 0.1% ביחס לצפי הכלכלנים והמדדים מגיבים בעליות של עד 0.9%; הריבית בארה"ב כבר עומדת על 5.25% והצפי בשוק הוא שכאן היא תיעצר; מחירי השכירות עלו ב-0.4% - הכי לאט בשנתיים האחרונות
- הסקר של הפד': "צפי להדרדרות באיכות האשראי" - הבנקים מהדקים את התנאים ללקיחת הלוואותתוצאות הסקר של הבנק המרכזי מראות כי שיעור הבנקים שהידקו את תנאי האשראי לחברות בינוניות עד גדולות המשיך לעלות ברבעון האחרון לכדי 46%
- הבנק המרכזי של אירופה העלה את הריבית בעוד 0.25%: "תחזית האינפלציה ממשיכה להיות גבוהה מדי"אתמול הפד' העלה את הריבית גם הוא ברבע אחוז אבל אם בארה"ב נדמה שהגיעו לסוף העלאות הריבית - באירופה הריבית צפויה להמשיך לעלות לפחות עוד פעמיים
- הריבית בארה"ב עלתה ב-0.25% - יתכן וזאת תהיה העלאה האחרונההריבית תעמוד על 5%-5.25% , הכי גבוהה משנת 2007, הפד לא השתמש בשפה שסימנה על העלאות עתידיות כמו בעבר; "תחזית האינפלציה של הפד אינה תומכת בהורדת ריבית"
- הריבית בארה"ב צפויה שוב לעלות הלילה - השוק יתמקד בתחזית, אבל יש בעיה עם תחזיות הפדהאם העלאת הריבית ל-5%-5.25% תהיה העלאת הריבית האחרונה? בשוק סבורים שכן ויותר מכך - שהריבית תחל לרדת בהמשך השנה. עד היום הפד' חזר והדגיש שזה לא נראה כך, אבל בהעלאות הריבית בשנה האחרונה - השוק צדק תמיד והפד' טעה. מה מסביר את הפספוסים של הפד?
- פרשנות הצביעות של היצרנים והיבואנים נמשכת - המטרה: תמיד להעלות מחיריםשמתם לב לתופעה מעניינת? בכל מצב שהוא - החברות מעלות מחירים: כשיש וכשאין אינפלציה, כשמחירי התובלה בעולם גבוהים או נמוכים, כשהשקל מתחזק וגם כשהוא נחלש: כל שינוי שקורה הוא סיבה להעלאת מחירים. אולי פשוט עובדים עלינו? מה הפתרון ומדוע האיומים של הפוליטיקאים פשוט מגוחכים?
- למרות חילוץ פירסט ריפבליק - מניות הבנקים האזוריים קורסותנסיונות ההרגעה של הרשויות בארה"ב לא מחלחלים אל השוק; המשקיעים מאמינים שהסיכוי שהפד' יעלה מחר את הריבית נמוך משמעותית מהיכן שהיה אתמול; סל מניות הבנקים האזוריים יורד ביותר מ-7%
- דו"ח המבקר המבקר: להפסיק את התכנון בשוק החלב - שגורם ליוקר המחיה, ולעבור לתמיכה ישירה ברפתניםמחיר החלב בישראל גבוה ב-77% ממדינות ה-OECD, למרות שהפרה הישראלית מייצרת הכי הרבה חלב בעולם. מחירי החלב זינקו ב-9% וימשיכו להתייקר ורק מראים עד כמה פתיחת השוק לתחרות חשובה גם כאן - צפו בבדיקת ביזפורטל: האם הציבור יודע בכמה עלו המחירים?
- לקראת החלטת הריבית של הפד' - מה המצב באגרות החוב הממשלתיות בארה"בהאינפלציה עדיין לא נמוכה מספיק, הכלכלה מאטה והשוק לא מאמין שהריבית תשאר גבוהה עוד להרבה זמן - איך זה בא לידי ביטוי באגרות החוב?