אינפלציה
אינפלציה היא קצב העלייה הכללי של מחירי המוצרים והשירותים במשק לאורך זמן, תופעה השוחקת את כוח הקנייה של הכסף. כאשר קיימת אינפלציה, אותו סכום כסף קונה פחות מוצרים מבעבר. מדידת האינפלציה נעשית בדרך כלל באמצעות מדד המחירים לצרכן, העוקב אחר שינויי המחירים של סל מוצרים ושירותים המייצג את הצריכה של משק הבית הממוצע.
אינפלציה נגרמת ממגוון סיבות: "אינפלציית ביקוש", כאשר הביקוש במשק עולה על ההיצע; "אינפלציית עלויות", כאשר מחירי חומרי הגלם, האנרגיה או השכר עולים; וכן הרחבה מוניטרית מוגזמת, שמשמעה הזרמת כמות גדולה מדי של כסף לכלכלה. רמת אינפלציה מתונה ויציבה נחשבת לבריאה למשק, אך אינפלציה גבוהה ובלתי צפויה פוגעת בתכנון הכלכלי ובחיסכון.
המאבק באינפלציה הוא מתפקידיהם המרכזיים של הבנקים המרכזיים, ובהם בנק ישראל. הכלי העיקרי לכך הוא הריבית: העלאת הריבית מייקרת את האשראי, ממתנת את הביקוש ובולמת את עליית המחירים, אך עלולה גם להאט את הצמיחה. רוב הבנקים המרכזיים מציבים יעד אינפלציה - בישראל, טווח של 1% עד 3% בשנה - כעוגן למדיניות המוניטרית.
לאינפלציה השלכות חברתיות וכלכליות מרחיקות לכת: היא פוגעת בעיקר בבעלי הכנסות קבועות ובחוסכים, מגדילה את יוקר המחיה, ומשפיעה על שערי המניות, האג"ח והמטבעות. גל האינפלציה העולמי שהתפרץ בעקבות משבר הקורונה והמלחמות בתחילת העשור הנוכחי הוביל בנקים מרכזיים ברחבי העולם, ובהם הפדרל ריזרב, להעלות ריבית בחדות במטרה לרסן את עליית המחירים.
העליה בדולר התמתנה, נסחר תמורת 3.67. "הדולר יכול להתחזק ל-4 שקלים"כך לדברי יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו. החלטת הריבית של הפד ביום רביעי והאינפלציה בישראל אמורים להשפיע על היחס בין הדולר לשקל. בינתיים, הפשרות של הרפורמה לא משפיעות. מאז החלה הממשלה החדשה לכהן, שער הדולר עלה ב-4%- מאקרו כלכלה לאן הולך הכסף שלנו? וההפתעה - אנחנו חוסכים יותר מבעברבשנים האחרונות (מאז הקורונה) הישראלים חסכו הרבה יותר מבעבר - יש עודף חיסכון של 200 מיליארד שקל. הסכום הזה לא מחלחל לביקושים, אם זה יקרה, האינפלציה תואץ; הסכום הזה מעיד על חלוקת מתנות וסובסידיות מהירה וקיצונית מדי בתקופת הקורונה -יותר ממה שהיה צריך
- האינפלציה באירופה עמדה בציפיות, זה לא בהכרח טובהבנק המרכזי העלה אתמול את הריבית ולא בטוח שהוא יוכל לעצמו להוריד את הרגל מהגז בקרוב - מדד המחירים לצרכן ממשיך לרדת, אך מדד הליבה לא מפסיק לעלות; מניות הבנקים באירופה ממשיכות ליפול
- הדולר עולה ב-0.8%. המדד והעלאת הריבית מול הרפורמה - מה באמת חזק יותר?הדולר הרציף עולה בכ-0.8% למחיר של 3.67. מצד שני, המדד הגבוה והסיכוי להעלאה גבוהה של הריבית מחזקים את השקל
- המדד עלה בפברואר ב-0.5%; מחירי הדיור נבלמים: עלו רק ב-0.1%. הריבית תעלה שוב בחצי אחוז?מחירי הדירות החדשות בניכוי מחיר למשתכן ירדו עוד 0.5%. הסיבה לעלייה החדה במדד לצרכן היא עליית הדולר - זה עשוי להיות כאב ראש לבנק ישראל שאולי ייאלץ להעלות את הריבית ב-0.5%; מחירי השכירות לדיירים חדשים קפצו ב-7.5%, לדיירים שמחדשים חוזה המחיר עלה ב-4.4%. קיפאון במחירי הדירות החדשות. מדד תשומות הבנייה ירד ב-0.2%
- הדולר עולה ב-0.3% אחרי קרדיט סוויסהדולר נסחר הבוקר ביציבות, סביב 3.62 שקל לדולר. הסוחרים והספקולנטים לא מזיזים כרגע את שער הדולר והוא צפוי לנוע מחר בצורה חדה יותר, לאחר שיתברר מה יהיה השינוי במדד. ההסבר בפנים
- בכמה צפוי מדד המחירים לעלות ואיך זה ישפיע על החלטת הריבית?מדד המחירים יפורסם הערב (18:30) והציפייה היא שירשום עליה של 0.3%-0.2%, מה שיעיד על עליית מחירים מצד אחד אך בעיקר על התמתנות בקצב; האם זה יעצור את עליית הריבית? כנראה שלא; עדכון - מדד המחירים לצרכן פורסם - הפתעה
- התשואה על האג"ח לשנתיים בירידה של 20% משבוע שעבר - השוק מדליק לפד' נורת אזהרההמשקיעים פוחדים מקריסות בנקים נוספות ורוצים לראות את הפד' מוריד את הריבית, האינפלציה לא מוותרת וג'רום פאוול נמצא בין הפטיש לסדן - במה יבחרו בפדרל ריזרב?
- פיול-סל קופצת יותר מ-12%, מה קרה בדוחות?בפעם הראשונה בארבעת הרבעונים האחרונים מצליחה לעקוף את צפי האנליסטים, האם נראה פה תחילתה של מגמה או שזה עניין חד פעמי?
- מעבר לים היפוך עקום התשואות בשיא: האם מדובר בבשורות טובות או בסיכון נוסף?מאקרו: היפוך עקום התשואות משקף בדרך כלל חששות ממיתון מתקרב; שני הסברים אלטרנטיביים, אחד אופטימי ואחד פסימי. מיקרו: נשארים בתעודות הסל האגחיות הקצרות, והפעם נודדים לאירופה