ממשלה

לצעדי הממשלה יש השפעה ישירה על הכיס של כל אזרח ועל מצב המשק כולו. באמצעות התקציב, מדיניות המיסוי, ההשקעה בתשתיות וסדרי העדיפויות הכלכליים, מעצבת הממשלה את סביבת הפעילות של עסקים ומשקי בית כאחד, ולכן החלטותיה נבחנות בקפידה על ידי השווקים והגורמים הכלכליים.
אישור התקציב השנתי, רפורמות מבניות והחלטות על היקף ההוצאה הציבורית משפיעים על הגירעון, על רמת החוב הלאומי ובעקיפין גם על סביבת הריבית בנק ישראל. יציבות פוליטית והמשכיות שלטונית נחשבות לגורם חשוב באמון המשקיעים המקומיים והזרים במשק.
גם חברות דירוג האשראי הבינלאומיות עוקבות אחר ההתנהלות התקציבית של הממשלה, ודירוג האשראי של המדינה משפיע על עלות הגיוס של אג"ח ממשלתיות ועל תנאי המימון של המשק כולו.
המתח המובנה שבין מדיניות פיסקלית מרחיבה, שנועדה לעודד צמיחה, לבין הצורך במשמעת תקציבית מלווה כל ממשלה, והוא מקרין על התנהגות השוק ההון. בעמוד זה מתרכזות הידיעות הכלכליות הנוגעות למהלכי הממשלה.
- ותודה לכחלון: הגירעון במשק - הגבוה ביותר מאז 2012בחודשים ינואר-אוקטובר 2018 הגירעון הסתכם ב-24.3 מיליארד שקל לעומת גירעון בסך 1.2 מיליארד שקל בלבד בתקופה המקבילה ב-2017
- תקציב של 20 מיליארד שקל לתחבורה - רק 1.5% לטובת נוסעי הרכבת
העברות תקציביות בהיקף של 21.43 מיליארד שקל ינותבו בעיקר למימון הסכם הפעלה חדש בין המדינה לאגד, העברה למתאם הפעולות בשטחים נדחתה
- תקציב משרדי הממשלה יקוצץ ביותר מ-4 מיליארד שקל
בין השאר, 75 מיליון שקל עבור מימון מפלגות בבחירות לרשויות המקומיות` 45 מיליון שקל לאבטחה במזרח ירושלים; 400 מיליון שקל יעברו לניצולי שואה