בנק ישראל

בחלק גדול מהעסקאות ביישובים הערבים יש בעיית מהעדר רישום מסודר בטאבו, ובצוות בין משרדי בו חבר בנק ישראל הומלץ בין היתר על הצעד האמור איפה שהרישום כן מוסדר. 10% מסניפי הבנקים מצויים בישובים ערבים, ש-27% אינו פועל באמצעות הבנקים

בחודשיים האחרונים בנק ישראל רואה את השקל נחלש במקביל לאינפלציה, ולאור השמבר ברוסיה נשאלת השאלה מדוע הוא שומר רזרבות מט"ח ככלי מוניטרי; ההסלמה ברוסיה וההחלטה של ארה"ב לפתוח מחדש לבחינה את המכסים על סחורות, מורגשת בעיקר בשוק הסחורות אבל יותר ויותר גם במערכת הבנקאית העולמית

רוב האינפלציה החריגה בישראל מיובאת, העלאת ריבית תקרר אותה - אך ייתכן שגם את הכלכלה שלנו. מה הרציונאל להחזיק ביד אחת מיליארדי דולרים ברזרבות וביד השניה להעלות ריבית ולגרום לעצמך הפסד בפוזיציה? וגם: בניגוד להצהרות הפד לא בטוח שארה"ב תתמודד עם עלויות מימון גבוהות יותר

מאחר שגם גובה המשכנתא הממוצעת מזנק בשנתיים האחרונות, המשמעות היא שהסיכון שהציבור לוקח על עצמו - רק הולך וגדל. המשכנתא הממוצעת בחודש ינואר: 914 אלף שקל; בחודש ינואר נטל הציבור בישראל משכנתאות בהיקף של 9.97 מיליארד שקל

ריבית המשכנתא במגמת עלייה; בחודשים הקרובים היא צפויה לעלות בכמה עשיריות האחוז, זה יתבטא בגידול בהחזר החודשי; וכל זה עוד לפני שריבית בנק ישראל עלתה 

כך תואר בדוח היציבות הפיננסית למחצית השניה של 2021. לפי הבנק, סביר שבטווח הקצר מחירי הדירות לא ירדו ושהשכירות תתייקר - בהיעדר שכירות ממוסדת. על חשיפת הבנקים לתחום: "הסיכון נמוך אך זיהינו את הגדלת התיאבון אליו וירידה באיכות החיתום". בשוק ההון: הסיכון עלה, נמוך בהשוואה בינלאומית

מחירי הדיור בישראל טסו ב-10.6% השנה כי הציבור בישראל נטל משכנתאות בהיקפי שיא מטורפים שמעולם לא נראו בישראל. הסיבה לזינוק במשכנתאות היא ביטול מגבלת הפריים על ידי בנק ישראל לפני שנה - ועכשיו הוא בא בתלונות לאחרים. אולי תסתכלו בראי?

ההחלטה התקבלה על ידי הבנק כבר בשנת 2019 אם כי רק כעת ובעקבות קצב שיעור עליית מדד המחירים - שמתקרב כעת לגבולו העליון - החליט הבנק לפרסם את הקריאה

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, סבור שבעקבות המגמה העולמית גם בנק ישראל יזרז את העלאת הריבית. "להערכתנו, שינוי הכיוון בארה"ב ואירופה דוחף בנקים מרכזיים נוספים בעולם, וצפוי לזרז גם את בנק ישראל"