פרופסור יעקב פרנקל הוא כלכלן ישראלי, ששימש כנגיד בנק ישראל בין השנים 1991 ל-2000, בתקופה שבה הובילה המדינה מדיניות של יציבות מחירים ומעבר הדרגתי לשוק הון פתוח יותר. לפני כניסתו לתפקיד הנגיד כיהן פרנקל כפרופסור לכלכלה באוניברסיטת שיקגו.
כנגיד
בנק ישראל, זוהה פרנקל עם מדיניות מוניטרית שמרנית שהתמקדה בבלימת האינפלציה הגבוהה שאפיינה את המשק הישראלי בעשורים הקודמים, והובילה בסופו של דבר להשגת יציבות מחירים יחסית שנשמרה גם בעשורים שלאחר סיום כהונתו בתפקיד.
לאחר סיום תפקידו כנגיד המשיך
פרנקל בקריירה בינלאומית בתחומי הכלכלה והבנקאות, ובין היתר כיהן בתפקידים בכירים בגופים פיננסיים גלובליים. הוא נחשב לאחת הדמויות המשפיעות בעיצוב המדיניות המוניטרית של ישראל בעשורים האחרונים של המאה העשרים. מדיניותו כנגיד נחשבת על ידי חלק מהכלכלנים לתשתית
שעליה נבנה יציבותו היחסית של המשק הישראלי בעשורים שלאחר מכן, לצד ביקורת מצד גורמים שראו במדיניות הריבית הגבוהה של אותה תקופה מחיר כלכלי כבד מדי.
תקופת כהונתו מזוהה עם ייצוב האינפלציה ועם
פתיחת המשק לתנועות הון בינלאומיות. לאחר פרישתו מבנק ישראל מילא תפקידים בכירים בפיננסים העולמיים והמשיך להתבטא בסוגיות מדיניות כלכלית.
מתריעים כי מאז פרסום גילוי הדעת הראשון הצטברו אינדיקציות רבות לכך שהנזקים לכלכלה עלולים להתממש בעוצמה ובמהירות גדולים מאלו שציפו להם. הזהירו: "ניכרים סימנים ראשונים של בריחת הון אשר מחייבת את בנק ישראל להמשיך בהעלאות ריבית בקצב מהיר"
