משה קציר

תניית שימור בעלות אינה תקפה מקום בו לא הוכחה הסכמה בין הצדדים בעניין. נקבע, כי אין די ברישום התניה על גבי חשבוניות

התנייתו של היתר בניה בעבודות פיתוח וגינון אינו חוקי ואינו סביר. עם זאת, בשל העובדה כי לא הוכחה כראוי עלותן של העבודות הללו ומאחר ומדובר בכספי ציבור, אין להעניק את הפיצי המבוקש

זכייתה של הצעה הסוטה מהדרישות הקבועות במכרז מפרה את עיקרון השוויון. יש להעדיף את ההצעה שעמדה בתנאי המכרז על פני ההצעה שנפלו בה פגמים, ובהם פגמים מהותיים

העובדה כי מכירת זכות במקרקעין היא עיסקה מורכבת ולא ניתן בקלות לחלץ את התמורה המוסכמת, אינה חוסמת את קביעת השווי על בסיס התמורה המוסכמת. אולם, במקרה הנדון נקבע, כי יש לחשב את "שווי המכירה" של הזכויות במקרקעין על פי עלות חכירתה של הקרקע מן המינהל

לעת הזו, אין מקום לסטות מההלכה שנפסקה בביהמ"ש העליון עוד לפני שנים, ולפיה אין לראות את משרתי הקבע בצה"ל כ'עובדים' לעניין סמכותו של ביה"ד לעבודה, אלא הסמכות לדון בטענותיהם באשר לתנאי שירותם בצה"ל (ובכלל זה שחרורם מהשירות) מוקנית לבג"ץ. נקבע, כי את מעמדם של משרתי הקבע כעובדים, יש להסדיר באמצעות חקיקה

כיצד תחושב השבחה מקום בו אושרו מספר תכניות בזו אחר זו מבלי ששולם היטל השבחה בעקבות איזו מהן? האם באופן המצרף את ההשבחות שנוצרו בעקבות אישורה של כל תכנית ותכנית (להלן: שיטת המדרגות), או שמא לפי ההפרש שבין ערך המקרקעין במצבם המקורי, דהיינו בסמוך לפני אישורה של התכנית הראשונה, ובין ערכם לאחר אישור התכנית האחרונה (להלן: שיטת המקפצה)?

בית המשפט נדרש לסוגיה האם לפסוק לנפגע בתאונת דרכים פיצוי בגין היזקקות לשירותי ליווי בשל פגיעה בתפקוד המיני. נקבע, כי אין זה נכון לסווג את ההיזקקות לשירותי-ליווי כסעד מתקן העומד אל מול ההפסד הכרוך באובדן היכולת לקיים יחסי-מין, וכי אין זה ראוי לפסוק פיצוי שכזה המנוגד למגמתו של הדין הפלילי, במיוחד על רקע המציאות בישראל ומלחמת החורמה של מערכות האכיפה בתופעות הכרוכות בתעשיית הזנות

מהו היחס בין חובת גילוי מידע לפי חוק חופש המידע לבין הסדרי גילוי מסמכים ומידע לפי תקנות סדר הדין האזרחי? האם כשנחסמת האפשרות לגילוי לפי התקנות נוצר, ממנה ובה, מחסום לגילוי "ערוץ" של חוק חופש המידע? והאם רשות ציבורית זכאית למידע מרשות ציבורית אחרת?

ביהמ"ש נדרש לבדוק אם יש מקום לשנות מ"הילכת קינזי" שנקבעה לפני כ-30 שנה, לפיה אין להעיד שותף לעבירה נגד נאשם, אפילו הוגשו נגדם כתבי-אישום נפרדים, כל זמן שמפטו של השותף לא הסתיים. נקבע פה אחד, כי הגיעה העת לבטל את הילכת קינזי. עוד נקבע ע"י כב' הנש' ד' ביניש אליה הצטפו כב' הנש' (בדימ') א' ברק וכב' הש' א' ריבלין, ומ' נאור כי שיקול הדעת המסור לביהמ"ש לדחות את שמיעת ההליכים בעילה של המתנה לסיום משפטו של עד, יופעל בצמצום מירבי, במקרים יוצאי דופן בלבד ומטעמים מיוחדים שביהמ"ש ינמק

שם תיאורי שהינו בעל אופי מבחין ובעל משמעות משנית הינו בר הגנה לעניין עוולת "גניבת העין". עם זאת, שם שכזה אינו מוגן בפני צירוף מילים הכולל הטייה