הקלה כמותית היא מדיניות מוניטרית שבה בנק מרכזי רוכש איגרות חוב ממשלתיות ונכסים פיננסיים אחרים בהיקפים גדולים, כדי להזרים נזילות ולהוריד את הריבית לטווח ארוך כשהריבית קצרת הטווח כבר קרובה לאפס. הכלי הופעל לראשונה ביפן, הורחב בארצות הברית ובאירופה לאחר
המשבר הפיננסי, וחזר בעוצמה בתקופת משבר הקורונה. ההשפעה הישירה היא ירידת תשואות האגרות, שמייקרת נכסים אחרים ודוחפת משקיעים למניות ולנדלן, ולכן היא מזוהה עם עשור של עליות בשוקי ההון. הביקורת עליה מתמקדת בהגדלת פערי ההון, בעיוות תמחור הסיכון ובקושי לצאת ממנה.
הצמצום ההפוך מכונה צמצום כמותי. ההחלטות נקבעות בפדרל ריזרב ובבנקים מרכזיים נוספים, ומשפיעות על אינפלציה ועל תמחור הנכסים.
היום לפני... 