כאשר נקבע כי בורר יפסוק עפ"י הדין המהותי ובפסק דינו הוא מסתמך על פסק דין הנוגד הלכה קיימת, אין לראות בכך חריגה מסמכות אלא טעות בהפעלתה ו/או טעות בשיקול דעת ואין בכך לפגוע בתוקפו של פסק הדין. לא כן, מקום שהבורר בחר שלא לנמק את פסק דינו, אז קיימת לצדדים עילה לבטלו