בשעה שהאיראנים מזגזגים בשאלה אם להגיע לשיחות עם ארה"ב או לא, הם מספקים מתווה למעבר במצר שבפועל מחריף את העימות בין הצדדים 

מודל אקספלורציה ממונף עם שותפים גדולים מציב פוטנציאל אפסייד משמעותי מול סיכון גבוה ותלות בהצלחת קידוחים ובמימוש פרויקטים

המתיחות מול איראן, הפגיעה בתשתיות והפקק הימי במפרץ דוחפים את חברות האנרגיה הגדולות לחפש את מאגרי הנפט והגז הבאים רחוק מהמפרץ. המחירים הגבוהים מייצרים להן מזומן, אך גם מזכירים עד כמה מסוכן להישען על אזור אחד

מדובר באנרגיה נקיה, המופקת באמצעות חום תת קרקעי. המהלך נועד לחזק את הביטחון האנרגטי של ישראל, להפחית פליטות וליצור ייצור חשמל יציב ורציף – תוך שיתוף פעולה עם ארה"ב וגרמניה

ימים ספורים אחרי ההכרזה על פתיחה מחדש של מצר הורמוז, כלי שיט מסחריים כבר הותקפו באזור, משמרות המהפכה מאיימים להשמיד אוניות שינסו לעבור, והבלבול בשוק האנרגיה חוזר. במקביל, ארה"ב מתכוננת להרחיב את הפעילות נגד אוניות הקשורות לאיראן גם מחוץ למזרח התיכון

מחיר הנפט הפך לדבר שתלוי באיזה נפט בודקים, מתי ואיפה. בשוק הפיזי החביות יקרות מאוד, בשוק העתידי כבר מתמחרים רגיעה. השאלה האמיתית היא עד כמה מהר יחזרו חביות נפט איראניות לשוק (ביטול חלק מהסנקציות), ומה יעשה אופ"ק פלוס עם הזרמת ההיצע?

החסימה במצר הורמוז מצמצמת כ 20% מההיצע העולמי, דוחפת מדינות לארה"ב ומגדילה הכנסות ממסים ומחברות האנרגיה, אבל הצרכן האמריקאי משלם יותר

למרות המצור האמריקאי, תנועת ספינות נמשכת בקצב נמוך דרך מסלולים עקיפים - האם האיראנים "מסדרים" את האמריקאים?

קיסטון המודיעה על שינוי מבני אסטרטגי שבמסגרתו תבטל את הסכם הניהול החיצוני ותעבור למודל של ניהול ישיר. המהלך כולל השקעה של 52 מיליון שקל מצד המייסדים, שיהפכו לבעלי דבוקת שליטה, וצפוי להוביל לחיסכון בעלויות בהיקף של כרבע מיליארד שקל

מתחם תת-קרקעי בהספק של כ-40 מגה-וואט יוקם בבאר טוביה וישלב ישירות בין ייצור חשמל לתשתיות AI וענן