רני צים רני צים
צילום: יח"צ
ניתוח Bizportal

לא בכמעט חינם: 6 תובנות לקראת הנפקת הנדל"ן של רני צים

מה אפשר ללמוד מהערכת שווי הנכסים, כמה מכבידים דמי השכירות על בעלי החנויות, ולמה העתיד נמצא במגזר הערבי?
ערן סוקול | (1)

חברת רני צים מרכזי קניות, שבשליטת רני צים מי שהיה בעבר הבעלים של רשת כמעט חינם, מקיימת היום (ב') את ההנפקה לקראת רישום בבורסה בתל אביב.

החברה פועלת בעיקר בתחום הייזום, ההקמה וניהול של מרכזים מסחריים בישראל. בבעלותה 4 מרכזים מסחריים במעלות, בית שאן, נתיבות ובערד בשטח כולל של כ-47 אלף מ”ר. בנוסף החברה מחזיקה כ- 44% מהזכויות בפרויקטים במגזר הערבי בירכא ואום אל פאחם, בשטח להשכרה של כ- 15 אלף מ”ר. עוד בבעלות החברה, 3 נכסי נדל”ן להשקעה בהקמה, מתוכם 2 נכסים בירכא ובאום אל פאחם הצפויים להתחיל לפעול ברבעון השני של שנת 2018, ונכס מהותי נוסף בהקמה "Life Style כפר סבא" המשלב מתחם קניות, פעילות לייף סטייל, ספורט ותרבות - בכפר סבא במתחם בשטח של כ-100 דונם, הצפוי להיפתח בשנת 2020 ואשר בנייתו החלה ברבעון הרביעי של שנת 2017.

בעל השליטה בחברה הינו רני צים, אשר ייסד, ניהל והנפיק לבורסה את רשת המזון כמעט חינם שנמכרה בשנת 2102 ליינות ביתן תמורת כ-350 מיליון שקל. בנוסף, מחזיק צים בבעלות מלאה ברשת - Office Depot.

מנוע צמיחה: המגזר הערבי

החברה בוחנת הנפקה ראשונה לציבור (IPO) של מניות וכתבי אופציה בהיקף של כ-80 מיליון שקל לפי שווי חברה של כ-300 מיליון שקל (לפני הכסף) וכן הנפקה של אג"ח צמודות מדד בדירוג (Baa1) ובמח"מ של כ-4.8 שנים, בהיקף של כ-100 מיליון שקל. במצגת למשקיעים שפורסמה לקראת ההנפקה, מציינת החברה את המגזר הערבי כמנוע צמיחה, נוכח העלייה העקבית ברמת החיים במגזר, יציאת נשים לשוק העבודה, גידול במספר האקדמאים והחלטות ממשלה קיימות להשקעה של כ-15 מיליארד שקל תוך חמש שנים.

  

תמורת ההנפקה: להחזיר הלוואות לבעל השליטה ולבנקים

בהתאם לנתונים הכספיים של החברה כפי שהוצגו בטיוטת התשקיף, ליום 30 בספטמבר 2017 לחברה גירעון בהון החוזר החשבונאי, כלומר עודף התחייבויות שוטפות על נכסים שוטפים, בסך של כ–70.6 מיליון שקל, לעומת גירעון של כ-48.7 מיליון שקל בסוף שנת 2016. לצורך הקטנת הגרעון בהון החוזר, בכוונת החברה להמיר את האשראי לזמן קצר מתאגידים בנקאיים לחוב ארוך טווח, בין היתר באמצעות הנפקת האג"ח לציבור בהיקף של כ-100 מיליון שקל.

עוד מדווחת החברה, כי נכון לסוף שנת 2017 סך של כ-25.3 מיליון שקל אשראי לזמן קצר הומר לאשראי לזמן ארוך. בעניין זה יש לציין כי גירעון בהון החוזר החשבונאי לחברה אשר נמצאת בשלבי הקמה של נכסים מהותיים, איננו מצב חריג שכן לחברה הוצאות הקמה אשר כנגדם טרם נרשמו הכנסות כלשהן.

תמורת ההנפקה מיועדת לחיזוק מבנה ההון של החברה והמשך פעילותה השוטפת, בין היתר באמצעות פירעון אשראי בנקאי בהיקף של עד 80 מיליון שקל. בנוסף, בכוונת החברה לעשות שימוש בכספי ההנפקה לצורך פירעון שטרי הון לבעל השליטה בהיקף של כ-25 מיליון שקל, כאשר יתרת שטרי ההון בסך כ-15 מיליון שקל יומרו למניות ערב ההנפקה.

לצורך הבטחת האשראי אשר העמידו תאגידים בנקאיים לחברה לצורך מימון פעילותה העסקית, העמיד צים הן במישרין והן באמצעות חברת רני צים אחזקות אשר בשליטתו, ללא תמורה וללא הגבלת זמן, ערבויות אישיות בהיקף של כ-91 מיליון שקל, אשר על פי טיוטת התשקיף בכוונת החברה לפעול לשחרורן באמצעות חלק מתמורת ההנפקה. בנוסף בכוונת החברה לייעד כ-25 מיליון שקל מתמורת ההנפקה, לצורך פירעון חלק משטרי ההון בסכום כולל של כ-67 מיליון שקל, אשר הנפיקה החברה לצים אחזקות.  

קיראו עוד ב"שוק ההון"

רשתות האופנה בבעיה? זה לא משתקף בהערכות השווי

לטיוטת התשקיף צירפה החברה דוחות שמאי אשר הוכנו על ידי "מעריך שווי מהותי מאוד" לחברה, לשלושה נכסים מרכזיים של החברה במעלות, בית שאן וערד. סך הנכסים שהוערכו על ידי מעריך השווי הסתכמו בכ-532 מיליון שקל, המהווים את כל הנכסים המניבים והקרקעות שסווגו כנדל"ן להשקעה בדוחותיה הכספיים של החברה, ושל הנכסים המוצגים במסגרת סעיף השקעות והלוואות בעסקאות משותפות.

שווי הנכסים אשר נבחנו במסגרת עבודות השמאות המצורפות לתשקיף נאמד בסך של כ-400 מיליון שקל, על בסיס שיעורי היוון דומים לשיעורי ההיוון בהם נעשה שימוש עבור נכסים מניבים ברחבי הארץ. עם זאת, בדיקת Bizportal העלתה כי ישנם גורמים בענף הנדל"ן הטוענים כי נוכח מיקום הנכסים והסיכונים הגלומים בקשיים אליהן נקלעו רשתות האופנה המקומיות בחודשים האחרונים, יש מקום לשקול פרמיות סיכון נוספות במסגרת שיעורי ההיוון, המשקפות את הקשיים אליהם נקלעו רשתות האופנה המקומיות, בין היתר, על רקע מגמת מעבר הצרכנים לרכישות אונליין, שכר הדירה הגבוה ועליית שכר המינימום.

כך למשל, במסגרת הערכת שווי קניון צים סנטר מעלות אשר הוערך בכ-171 מיליון שקל, נעשה שימוש בשיעור היוון של כ-7.5%, אשר נמוך במעט משיעור ההיוון הכולל לנכסים מסחריים של כ-7.6%, כפי שנקבע על ידי השמאי הממשלתי הראשי, שאף צורף כבדיקת סבירות להערכת השווי. אלא שבדוח השמאי הממשלתי נכתב כי "נמצא קשר בין רמת הקרבה של הנכס למרכז הארץ או למרכז הישוב לבין שיעור התשואה ממנו". עוד מסביר השמאי הממשלתי כי "בנכסים שמיקומם מרכזי נצפה שיעור תשואה נמוך ואילו בנכסים פריפריאליים נצפה שיעור תשואה גבוה. הקשר נובע, ככל הנראה, ממרכיב סיכון גבוה יותר בפריפריה". בעניין זה חשוב לציין, כי שיעור התפוסה בקניון הינו 99%, אשר מעיד על ביקוש גבוה לחנויות בנכס, אולם, הקניון ממוקם בפריפריה, באזור תעשיה מעלות תרשיחא, אשר בצפון הארץ.

 

תוצאות בדיקת Bizportal בנוגע להשפעת שימוש בפרמיות סיכון ספציפיות נוספות בגין מיקום הנכסים בפרפריה ובגין סיכונים המיוחסים לתחום הקניונים (עבור צים סנטר מעלות) על שווי הנכסים המרכזיים של רני צים מרכזי קניות מעלה את הנקודה הבאה: עלייה קלה בשיעורי היוון היתה מורידה את שווי הנכסים בכ-30 מיליון שקל.

שיעורי התפוסה אינם משקפים את מצב הנכסים הנוכחי

הנחת העבודה בדוחות השמאות אשר צורפו לתשקיף היא כי הנכסים יושכרו במלואם (100% תפוסה). הנחה זו משקפת מצב תיאורטי בלבד, כאשר מבדיקת Bizportal עולה כי נטרול שווי שטחי המסחר הפנויים מכלל הערכות השווי, באופן המשקף את המצב הקיים בנכסים למועד ההערכה, מפחית את שווי הנכסים בכ-20 מיליון שקלים. גם בעניין זה חשוב לציין, כי הפרקטיקה של שימוש בהנחת 100% תפוסה בנכסים המוערכים איננה הנחה חריגה בתחום הערכת שווי הנכסים המניבים.

 

נקודת אור: עומס פדיון נמוך

אחד הפרמטרים המהותיים לצורך בחינת איתנות נכסים מניבים הינו עומס הפדיון על השוכרים, כלומר מהו שיעור שכר הדירה אשר משלמים השוכרים בנכס ביחס לפדיון החודשי. ככלל, ככל שעומס הפדיון גבוה יותר, כך עולה החשש מפני פשיטת רגל של השוכרים או נטישה של הנכס המניב, והפוך. בעניין זה, בדיקת Bizportal העלתה כי עומס הפדיון בנכסי רני צים נמוך ביחס לנכסים דומים.

הציבור שותף? דמי ניהול מזנקים

בחודש ינואר 2017 התקשרה החברה בהסכם ניהול לפיו תספק צים אחזקות שירותי ניהול בהיקף משרה של 80%, תמורת דמי ניהול שנתיים של 1.4 מיליון שקל. כעת, בסמוך למועד פרסום טיוטת התשקיף, ימונה רני צים כמנכ"ל ויו"ר חברת רני צים מרכזי קניות ואף יעודכו דמי הניהול השנתיים לכ- 1.9 מיליון שקל (עלייה של כ-35%), זאת בנוסף למענק שנתי תלוי ביצועים בשיעור מינימלי של 2% מהרווח הנקי ובשיעור מקסימלי של 6% או 1.5 מיליון שקל, אשר עשוי להעמיד את סך עלות שכרו של צים על כ-3.4 מיליון שקל בשנה.

עדכון שכרו של צים, רגע לפני ההנפקה מעלה את השאלה האם מדובר בעלות שכר חריגה ביחס למנהלי חברות דומות בשוק ההון? מבדיקת Bizportal עולה כי למרות שעלות שכרו המקסימלית של צים נמצאת בטווח העליון של עלות שכר מנהלי חברות דומות, בהתאם לתוצאות 30 בספטמבר 2017, מדובר בעלות שכר ממוצעת.

 כחלק מתנאי ההנפקה התחייבו צים אחזקות ורני צים, כי כל עוד ניירות הערך של החברה ייסחרו בבורסה לניירות ערך בתל אביב, לא יעסקו, בין במישרין ובין באמצעות חברות בנות, ברכישה, ייזום, והקמה של מרכזים מסחריים.  

   

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רני צים יזם תותח 12/03/2018 13:27
    הגב לתגובה זו
    שווה קניה פרויקטים במגזר הערבי מנוע צמיחה מטורףףףף שווה קניה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

טאואר קופצת 5%, נובה מוסיפה 4.6% ;מדד הביטוח יורד 2.8%

הלחץ על מניות הביטוח ממשיך מצד הרגולטור, שעשוי לפגוע בעסקי הליבה שכבר חווים תחרות, והמניות נסחרות בטריטוריה שלילית; מניות השבבים הדואליות חוזרות עם פער חיובי ונסחרות בעליות 

מערכת ביזפורטל |

ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


אתמול כתבנו שהפער בין התנהגות שוק המניות לבין שוק האג"ח והמט"ח מעלה שאלה: האם העליות החדות הן תחילתו של "ראלי הקלה מוניטרית", או רק אנחת רווחה קצרה. ואכן, יום המסחר האחרון סיפק תשובה חלקית אחרי אתמול המדדים סגרו בירידות, אחרי מסחר חיובי לאורך השעות הראשונות שהיה כהמשך למומנטום החיובי אמש - ת"א 35 ירד 0.79% ות"א 90 ירד ב-0.22%.  במגזר הפיננסים, ת"א ביטוח היה הסיפור המרכזי לאחר שמחק את העליות בתחילת היום וצנח 4.2% זה בהמשך לזינוק של 4% שלשום. ייתכן שהשוק מבין עכשיו טוב יותר שהפחתת ריבית של 0.25% לא משנה את תמונת המאקרו בצורה כה משמעותית, ושהמסלול קדימה של בנק ישראל יישאר זהיר ומדוד.

מדד הביטוח התחיל כאמור חיובי, ואף רשם שיא חדש של כל הזמנים ברקע דוחות הראל (הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%). עם זאת, המגמה השתנתה לשלילה ואף החריפה ברקע דוחות כלל (כלל ביטוח: רווח נקי של 590 מיליון שקל ותשואה על ההון של 24.9%). הדוחות של כלל אכן היו חיוביים, אך בנטרול רווחי שוק ההון, פעילות הליבה דווקא רשמה ירידה ברווח. לכאורה זה אולי נראה קטנוני, אבל אחרי ריצה כזו במניות הביטוח, כמעט 140% מתחילת השנה, המשקיעים רגישים לכל דבר. בנוסף, ייתכן שקיבלנו אישור מ"הצד השני", כאשר ליברה ליברה -3.71%  (ליברה עם זינוק חד ברווח והמשך צמיחה בפרמיות) ואיידיאיי ביטוח איידיאיי ביטוח -5.63%  (האמא של ביטוח ישיר ביטוח ישיר קופצת לאחר שהציגה זינוק של 24% ברווח הכולל, בניכוי הוצאות משפטיות חריגות) זינקו אתמול. המשקיעים חוששים אולי מגידול בנתח השוק של החברות הקטנות יותר, מה שיפגע בתוצאות בהמשך ככל ושוק ההון לא יחזור על הביצועים האחרונים.

אתמול בערב נחשף כי הממונה על שוק ההון והביטוח הציב אולטימטום לחברות הביטוח: הורידו את מחירי פוליסות הביטוח המקיף וצד ג' לרכב תוך שלושה חודשים, או שתישלל מכן האפשרות למכור אותם. לפי בדיקת הממונה "נמצאו פערים בין הסיכון לבין הפרמיה שחברות הביטוח גובות". אחרי הרווחים המטורפים של הבנקים, נראה הרגולטור "התעורר משנת החורף", והחליט לבדוק את המקדם בין עליית הפרמיות של הביטוח, לעליית הסיכון בפועל. לכאורה, מנתוני הדוחות עולה שהמקדם הזה התנתק, כאשר החברות רושמות רבעוני שיא עוקבים ותשואות פנומנליות על ההון. גם בנטרול רווחים עודפים משוק ההון החברות עדיין במכפיל נמוך מ-20, זאת כאמור אחרי ריצה של קרוב ל-140% מתחילת השנה.

מגדל מגדל ביטוח -5.35%  עדכנה הבוקר כי קיבלה מכתב מהממונה כי היא לא בין החברות שצריכות להוריד את מחירי הביטוח על הרכב. ייתכן כי מגדל, שאינה שחקנית ענקית בתחום אך כן מחזיקה בנתח שוק לא קטן ואף זכתה במכרזים משמעותיים, ביניהם מכרז החשכ"ל, מציעה מחירים תחרותיים בתחום ועשויה לשמש כבנצ'מארק לחברות האחרות, שיצטרכו לעשות את ההתאמות הנכונות במידה והרגולטור יתערב. עבור מגדל מדובר ביתרון, שכן היא כבר פועלת ברווחיות הנכונה על פי המכתב שפורסם.