רני צים רני צים
צילום: יח"צ
ניתוח Bizportal

לא בכמעט חינם: 6 תובנות לקראת הנפקת הנדל"ן של רני צים

מה אפשר ללמוד מהערכת שווי הנכסים, כמה מכבידים דמי השכירות על בעלי החנויות, ולמה העתיד נמצא במגזר הערבי?
ערן סוקול | (1)

חברת רני צים מרכזי קניות, שבשליטת רני צים מי שהיה בעבר הבעלים של רשת כמעט חינם, מקיימת היום (ב') את ההנפקה לקראת רישום בבורסה בתל אביב.

החברה פועלת בעיקר בתחום הייזום, ההקמה וניהול של מרכזים מסחריים בישראל. בבעלותה 4 מרכזים מסחריים במעלות, בית שאן, נתיבות ובערד בשטח כולל של כ-47 אלף מ”ר. בנוסף החברה מחזיקה כ- 44% מהזכויות בפרויקטים במגזר הערבי בירכא ואום אל פאחם, בשטח להשכרה של כ- 15 אלף מ”ר. עוד בבעלות החברה, 3 נכסי נדל”ן להשקעה בהקמה, מתוכם 2 נכסים בירכא ובאום אל פאחם הצפויים להתחיל לפעול ברבעון השני של שנת 2018, ונכס מהותי נוסף בהקמה "Life Style כפר סבא" המשלב מתחם קניות, פעילות לייף סטייל, ספורט ותרבות - בכפר סבא במתחם בשטח של כ-100 דונם, הצפוי להיפתח בשנת 2020 ואשר בנייתו החלה ברבעון הרביעי של שנת 2017.

בעל השליטה בחברה הינו רני צים, אשר ייסד, ניהל והנפיק לבורסה את רשת המזון כמעט חינם שנמכרה בשנת 2102 ליינות ביתן תמורת כ-350 מיליון שקל. בנוסף, מחזיק צים בבעלות מלאה ברשת - Office Depot.

מנוע צמיחה: המגזר הערבי

החברה בוחנת הנפקה ראשונה לציבור (IPO) של מניות וכתבי אופציה בהיקף של כ-80 מיליון שקל לפי שווי חברה של כ-300 מיליון שקל (לפני הכסף) וכן הנפקה של אג"ח צמודות מדד בדירוג (Baa1) ובמח"מ של כ-4.8 שנים, בהיקף של כ-100 מיליון שקל. במצגת למשקיעים שפורסמה לקראת ההנפקה, מציינת החברה את המגזר הערבי כמנוע צמיחה, נוכח העלייה העקבית ברמת החיים במגזר, יציאת נשים לשוק העבודה, גידול במספר האקדמאים והחלטות ממשלה קיימות להשקעה של כ-15 מיליארד שקל תוך חמש שנים.

  

תמורת ההנפקה: להחזיר הלוואות לבעל השליטה ולבנקים

בהתאם לנתונים הכספיים של החברה כפי שהוצגו בטיוטת התשקיף, ליום 30 בספטמבר 2017 לחברה גירעון בהון החוזר החשבונאי, כלומר עודף התחייבויות שוטפות על נכסים שוטפים, בסך של כ–70.6 מיליון שקל, לעומת גירעון של כ-48.7 מיליון שקל בסוף שנת 2016. לצורך הקטנת הגרעון בהון החוזר, בכוונת החברה להמיר את האשראי לזמן קצר מתאגידים בנקאיים לחוב ארוך טווח, בין היתר באמצעות הנפקת האג"ח לציבור בהיקף של כ-100 מיליון שקל.

עוד מדווחת החברה, כי נכון לסוף שנת 2017 סך של כ-25.3 מיליון שקל אשראי לזמן קצר הומר לאשראי לזמן ארוך. בעניין זה יש לציין כי גירעון בהון החוזר החשבונאי לחברה אשר נמצאת בשלבי הקמה של נכסים מהותיים, איננו מצב חריג שכן לחברה הוצאות הקמה אשר כנגדם טרם נרשמו הכנסות כלשהן.

תמורת ההנפקה מיועדת לחיזוק מבנה ההון של החברה והמשך פעילותה השוטפת, בין היתר באמצעות פירעון אשראי בנקאי בהיקף של עד 80 מיליון שקל. בנוסף, בכוונת החברה לעשות שימוש בכספי ההנפקה לצורך פירעון שטרי הון לבעל השליטה בהיקף של כ-25 מיליון שקל, כאשר יתרת שטרי ההון בסך כ-15 מיליון שקל יומרו למניות ערב ההנפקה.

לצורך הבטחת האשראי אשר העמידו תאגידים בנקאיים לחברה לצורך מימון פעילותה העסקית, העמיד צים הן במישרין והן באמצעות חברת רני צים אחזקות אשר בשליטתו, ללא תמורה וללא הגבלת זמן, ערבויות אישיות בהיקף של כ-91 מיליון שקל, אשר על פי טיוטת התשקיף בכוונת החברה לפעול לשחרורן באמצעות חלק מתמורת ההנפקה. בנוסף בכוונת החברה לייעד כ-25 מיליון שקל מתמורת ההנפקה, לצורך פירעון חלק משטרי ההון בסכום כולל של כ-67 מיליון שקל, אשר הנפיקה החברה לצים אחזקות.  

קיראו עוד ב"שוק ההון"

רשתות האופנה בבעיה? זה לא משתקף בהערכות השווי

לטיוטת התשקיף צירפה החברה דוחות שמאי אשר הוכנו על ידי "מעריך שווי מהותי מאוד" לחברה, לשלושה נכסים מרכזיים של החברה במעלות, בית שאן וערד. סך הנכסים שהוערכו על ידי מעריך השווי הסתכמו בכ-532 מיליון שקל, המהווים את כל הנכסים המניבים והקרקעות שסווגו כנדל"ן להשקעה בדוחותיה הכספיים של החברה, ושל הנכסים המוצגים במסגרת סעיף השקעות והלוואות בעסקאות משותפות.

שווי הנכסים אשר נבחנו במסגרת עבודות השמאות המצורפות לתשקיף נאמד בסך של כ-400 מיליון שקל, על בסיס שיעורי היוון דומים לשיעורי ההיוון בהם נעשה שימוש עבור נכסים מניבים ברחבי הארץ. עם זאת, בדיקת Bizportal העלתה כי ישנם גורמים בענף הנדל"ן הטוענים כי נוכח מיקום הנכסים והסיכונים הגלומים בקשיים אליהן נקלעו רשתות האופנה המקומיות בחודשים האחרונים, יש מקום לשקול פרמיות סיכון נוספות במסגרת שיעורי ההיוון, המשקפות את הקשיים אליהם נקלעו רשתות האופנה המקומיות, בין היתר, על רקע מגמת מעבר הצרכנים לרכישות אונליין, שכר הדירה הגבוה ועליית שכר המינימום.

כך למשל, במסגרת הערכת שווי קניון צים סנטר מעלות אשר הוערך בכ-171 מיליון שקל, נעשה שימוש בשיעור היוון של כ-7.5%, אשר נמוך במעט משיעור ההיוון הכולל לנכסים מסחריים של כ-7.6%, כפי שנקבע על ידי השמאי הממשלתי הראשי, שאף צורף כבדיקת סבירות להערכת השווי. אלא שבדוח השמאי הממשלתי נכתב כי "נמצא קשר בין רמת הקרבה של הנכס למרכז הארץ או למרכז הישוב לבין שיעור התשואה ממנו". עוד מסביר השמאי הממשלתי כי "בנכסים שמיקומם מרכזי נצפה שיעור תשואה נמוך ואילו בנכסים פריפריאליים נצפה שיעור תשואה גבוה. הקשר נובע, ככל הנראה, ממרכיב סיכון גבוה יותר בפריפריה". בעניין זה חשוב לציין, כי שיעור התפוסה בקניון הינו 99%, אשר מעיד על ביקוש גבוה לחנויות בנכס, אולם, הקניון ממוקם בפריפריה, באזור תעשיה מעלות תרשיחא, אשר בצפון הארץ.

 

תוצאות בדיקת Bizportal בנוגע להשפעת שימוש בפרמיות סיכון ספציפיות נוספות בגין מיקום הנכסים בפרפריה ובגין סיכונים המיוחסים לתחום הקניונים (עבור צים סנטר מעלות) על שווי הנכסים המרכזיים של רני צים מרכזי קניות מעלה את הנקודה הבאה: עלייה קלה בשיעורי היוון היתה מורידה את שווי הנכסים בכ-30 מיליון שקל.

שיעורי התפוסה אינם משקפים את מצב הנכסים הנוכחי

הנחת העבודה בדוחות השמאות אשר צורפו לתשקיף היא כי הנכסים יושכרו במלואם (100% תפוסה). הנחה זו משקפת מצב תיאורטי בלבד, כאשר מבדיקת Bizportal עולה כי נטרול שווי שטחי המסחר הפנויים מכלל הערכות השווי, באופן המשקף את המצב הקיים בנכסים למועד ההערכה, מפחית את שווי הנכסים בכ-20 מיליון שקלים. גם בעניין זה חשוב לציין, כי הפרקטיקה של שימוש בהנחת 100% תפוסה בנכסים המוערכים איננה הנחה חריגה בתחום הערכת שווי הנכסים המניבים.

 

נקודת אור: עומס פדיון נמוך

אחד הפרמטרים המהותיים לצורך בחינת איתנות נכסים מניבים הינו עומס הפדיון על השוכרים, כלומר מהו שיעור שכר הדירה אשר משלמים השוכרים בנכס ביחס לפדיון החודשי. ככלל, ככל שעומס הפדיון גבוה יותר, כך עולה החשש מפני פשיטת רגל של השוכרים או נטישה של הנכס המניב, והפוך. בעניין זה, בדיקת Bizportal העלתה כי עומס הפדיון בנכסי רני צים נמוך ביחס לנכסים דומים.

הציבור שותף? דמי ניהול מזנקים

בחודש ינואר 2017 התקשרה החברה בהסכם ניהול לפיו תספק צים אחזקות שירותי ניהול בהיקף משרה של 80%, תמורת דמי ניהול שנתיים של 1.4 מיליון שקל. כעת, בסמוך למועד פרסום טיוטת התשקיף, ימונה רני צים כמנכ"ל ויו"ר חברת רני צים מרכזי קניות ואף יעודכו דמי הניהול השנתיים לכ- 1.9 מיליון שקל (עלייה של כ-35%), זאת בנוסף למענק שנתי תלוי ביצועים בשיעור מינימלי של 2% מהרווח הנקי ובשיעור מקסימלי של 6% או 1.5 מיליון שקל, אשר עשוי להעמיד את סך עלות שכרו של צים על כ-3.4 מיליון שקל בשנה.

עדכון שכרו של צים, רגע לפני ההנפקה מעלה את השאלה האם מדובר בעלות שכר חריגה ביחס למנהלי חברות דומות בשוק ההון? מבדיקת Bizportal עולה כי למרות שעלות שכרו המקסימלית של צים נמצאת בטווח העליון של עלות שכר מנהלי חברות דומות, בהתאם לתוצאות 30 בספטמבר 2017, מדובר בעלות שכר ממוצעת.

 כחלק מתנאי ההנפקה התחייבו צים אחזקות ורני צים, כי כל עוד ניירות הערך של החברה ייסחרו בבורסה לניירות ערך בתל אביב, לא יעסקו, בין במישרין ובין באמצעות חברות בנות, ברכישה, ייזום, והקמה של מרכזים מסחריים.  

   

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רני צים יזם תותח 12/03/2018 13:27
    הגב לתגובה זו
    שווה קניה פרויקטים במגזר הערבי מנוע צמיחה מטורףףףף שווה קניה
דינה בן טל גננסיה מנכלית אל על
צילום: שלומי יוסף

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?

אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?

רונן קרסו |

רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.

הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה. 

בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד. 

פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים. 

אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון. 

עוזי לוי, מנכ"ל מבנה. קרדיט: איל תגרעוזי לוי, מנכ"ל מבנה. קרדיט: איל תגר
דוחות

מבנה נדל"ן: עלייה של 4% ברווח הנקי ו-4% ב-NOI מנכסים זהים

הרווח הנקי לבעלי המניות עלה ל-129 מיליון שקל, ה-NOI מנכסים זהים בישראל צמח ל-208 מיליון שקל וה-AFFO (המתואם) עלה ב-2% ל-158 מיליון שקל; שיעור התפוסה בישראל עלה ל-94.1% לקראת אכלוס פרויקט הדגל "מבנה הסוללים" בתחילת 2026

צלי אהרון |

חברת מבנה נדל"ן  מבנה 0.83%  , העוסקת בנדל"ן להשקעה לתעשיה,משרדים ומרכזים מסחריים, וייזום פרוייקטי בנייה - דיווחה על תוצאות די טובות לרבעון השלישי של השנה, מהן עולה תמונה של יציבות וצמיחה מתונה בפרמטרים התפעוליים המרכזיים. הרווח הנקי לבעלי המניות עלה בכ-4% והסתכם בכ-129 מיליון שקל, לעומת כ-123 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

בתשעת החודשים הראשונים של השנה עלה הרווח הנקי בכ-33% והגיע ל-550 מיליון שקל, בעיקר בזכות שערוכים ועליית ערך נדל"ן להשקעה כמו גם מכירת דירות בפרויקט "מבנה הסוללים" בתל אביב לקרן מגוריט מגוריט 1.26%  .

במהלך הרבעון נרשמה גם עלייה של כ-4% ב-NOI מנכסים זהים בישראל, שהסתכם בכ-208 מיליון שקל, לעומת כ-200 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול מיוחס לעליית דמי השכירות הריאליים ולעליית המדד. ה-NOI הכולל עמד על כ-218 מיליון שקל ומצביע על עלייה מתונה לעומת 216 מיליון שקל ברבעון המקביל, כאשר החברה מציינת כי העלייה בישראל קוזזה חלקית על ידי ירידה בפעילות בחו"ל, לאחר מימוש נכסים כחלק מהאסטרטגיה להתמקדות בשוק המקומי. כמו כן, החברה אשררה את תחזיתה השנתית ל-NOI בטווח של 850-875 מיליון שקל.

מדד נוסף המצביע על יציבות יחסית מבחינה תפעולית הוא ה-AFFO (FFO לפי גישת ההנהלה), שעלה ברבעון בכ-2% והסתכם בכ-158 מיליון שקל, לעומת כ-155 מיליון שקל ברבעון המקביל. גם כאן החברה שומרת על תחזית שנתית של 600-620 מיליון שקל.

בתחום התפוסה, מציגה מבנה שיפור יחסי: שיעור התפוסה בנכסים בישראל עלה ל-94.1%, זאת בנטרול נכסים המצויים בשלבי אכלוס ראשוני. לשם השוואה, שיעור התפוסה עמד על 93.6% בסוף 2024 ועל 92.7% בסוף 2023. נראה כי המגמה החיובית נובעת הן מגידול בביקוש לנכסים מניבים בתחומי תעסוקה ולוגיסטיקה, והן מהמשך השבחת נכסים קיימים ברחבי הארץ.ההון העצמי המאוחד של החברה עלה לכ-8.6 מיליארד שקל לעומת 8.3 מיליארד שקל בסוף 2024, וזאת למרות חלוקת דיבידנד של 70 מיליון שקל וביצוע רכישה עצמית של מניות בהיקף של כ-194 מיליון שקל. יתרות המזומנים ושווי המזומנים עמדו בסוף ספטמבר על כ-665 מיליון שקל, והחוב הפיננסי נטו הסתכם בכ-8 מיליארד שקל.