רני צים רני צים
צילום: יח"צ
ניתוח Bizportal

לא בכמעט חינם: 6 תובנות לקראת הנפקת הנדל"ן של רני צים

מה אפשר ללמוד מהערכת שווי הנכסים, כמה מכבידים דמי השכירות על בעלי החנויות, ולמה העתיד נמצא במגזר הערבי?
ערן סוקול | (1)

חברת רני צים מרכזי קניות, שבשליטת רני צים מי שהיה בעבר הבעלים של רשת כמעט חינם, מקיימת היום (ב') את ההנפקה לקראת רישום בבורסה בתל אביב.

החברה פועלת בעיקר בתחום הייזום, ההקמה וניהול של מרכזים מסחריים בישראל. בבעלותה 4 מרכזים מסחריים במעלות, בית שאן, נתיבות ובערד בשטח כולל של כ-47 אלף מ”ר. בנוסף החברה מחזיקה כ- 44% מהזכויות בפרויקטים במגזר הערבי בירכא ואום אל פאחם, בשטח להשכרה של כ- 15 אלף מ”ר. עוד בבעלות החברה, 3 נכסי נדל”ן להשקעה בהקמה, מתוכם 2 נכסים בירכא ובאום אל פאחם הצפויים להתחיל לפעול ברבעון השני של שנת 2018, ונכס מהותי נוסף בהקמה "Life Style כפר סבא" המשלב מתחם קניות, פעילות לייף סטייל, ספורט ותרבות - בכפר סבא במתחם בשטח של כ-100 דונם, הצפוי להיפתח בשנת 2020 ואשר בנייתו החלה ברבעון הרביעי של שנת 2017.

בעל השליטה בחברה הינו רני צים, אשר ייסד, ניהל והנפיק לבורסה את רשת המזון כמעט חינם שנמכרה בשנת 2102 ליינות ביתן תמורת כ-350 מיליון שקל. בנוסף, מחזיק צים בבעלות מלאה ברשת - Office Depot.

מנוע צמיחה: המגזר הערבי

החברה בוחנת הנפקה ראשונה לציבור (IPO) של מניות וכתבי אופציה בהיקף של כ-80 מיליון שקל לפי שווי חברה של כ-300 מיליון שקל (לפני הכסף) וכן הנפקה של אג"ח צמודות מדד בדירוג (Baa1) ובמח"מ של כ-4.8 שנים, בהיקף של כ-100 מיליון שקל. במצגת למשקיעים שפורסמה לקראת ההנפקה, מציינת החברה את המגזר הערבי כמנוע צמיחה, נוכח העלייה העקבית ברמת החיים במגזר, יציאת נשים לשוק העבודה, גידול במספר האקדמאים והחלטות ממשלה קיימות להשקעה של כ-15 מיליארד שקל תוך חמש שנים.

  

תמורת ההנפקה: להחזיר הלוואות לבעל השליטה ולבנקים

בהתאם לנתונים הכספיים של החברה כפי שהוצגו בטיוטת התשקיף, ליום 30 בספטמבר 2017 לחברה גירעון בהון החוזר החשבונאי, כלומר עודף התחייבויות שוטפות על נכסים שוטפים, בסך של כ–70.6 מיליון שקל, לעומת גירעון של כ-48.7 מיליון שקל בסוף שנת 2016. לצורך הקטנת הגרעון בהון החוזר, בכוונת החברה להמיר את האשראי לזמן קצר מתאגידים בנקאיים לחוב ארוך טווח, בין היתר באמצעות הנפקת האג"ח לציבור בהיקף של כ-100 מיליון שקל.

עוד מדווחת החברה, כי נכון לסוף שנת 2017 סך של כ-25.3 מיליון שקל אשראי לזמן קצר הומר לאשראי לזמן ארוך. בעניין זה יש לציין כי גירעון בהון החוזר החשבונאי לחברה אשר נמצאת בשלבי הקמה של נכסים מהותיים, איננו מצב חריג שכן לחברה הוצאות הקמה אשר כנגדם טרם נרשמו הכנסות כלשהן.

תמורת ההנפקה מיועדת לחיזוק מבנה ההון של החברה והמשך פעילותה השוטפת, בין היתר באמצעות פירעון אשראי בנקאי בהיקף של עד 80 מיליון שקל. בנוסף, בכוונת החברה לעשות שימוש בכספי ההנפקה לצורך פירעון שטרי הון לבעל השליטה בהיקף של כ-25 מיליון שקל, כאשר יתרת שטרי ההון בסך כ-15 מיליון שקל יומרו למניות ערב ההנפקה.

לצורך הבטחת האשראי אשר העמידו תאגידים בנקאיים לחברה לצורך מימון פעילותה העסקית, העמיד צים הן במישרין והן באמצעות חברת רני צים אחזקות אשר בשליטתו, ללא תמורה וללא הגבלת זמן, ערבויות אישיות בהיקף של כ-91 מיליון שקל, אשר על פי טיוטת התשקיף בכוונת החברה לפעול לשחרורן באמצעות חלק מתמורת ההנפקה. בנוסף בכוונת החברה לייעד כ-25 מיליון שקל מתמורת ההנפקה, לצורך פירעון חלק משטרי ההון בסכום כולל של כ-67 מיליון שקל, אשר הנפיקה החברה לצים אחזקות.  

קיראו עוד ב"שוק ההון"

רשתות האופנה בבעיה? זה לא משתקף בהערכות השווי

לטיוטת התשקיף צירפה החברה דוחות שמאי אשר הוכנו על ידי "מעריך שווי מהותי מאוד" לחברה, לשלושה נכסים מרכזיים של החברה במעלות, בית שאן וערד. סך הנכסים שהוערכו על ידי מעריך השווי הסתכמו בכ-532 מיליון שקל, המהווים את כל הנכסים המניבים והקרקעות שסווגו כנדל"ן להשקעה בדוחותיה הכספיים של החברה, ושל הנכסים המוצגים במסגרת סעיף השקעות והלוואות בעסקאות משותפות.

שווי הנכסים אשר נבחנו במסגרת עבודות השמאות המצורפות לתשקיף נאמד בסך של כ-400 מיליון שקל, על בסיס שיעורי היוון דומים לשיעורי ההיוון בהם נעשה שימוש עבור נכסים מניבים ברחבי הארץ. עם זאת, בדיקת Bizportal העלתה כי ישנם גורמים בענף הנדל"ן הטוענים כי נוכח מיקום הנכסים והסיכונים הגלומים בקשיים אליהן נקלעו רשתות האופנה המקומיות בחודשים האחרונים, יש מקום לשקול פרמיות סיכון נוספות במסגרת שיעורי ההיוון, המשקפות את הקשיים אליהם נקלעו רשתות האופנה המקומיות, בין היתר, על רקע מגמת מעבר הצרכנים לרכישות אונליין, שכר הדירה הגבוה ועליית שכר המינימום.

כך למשל, במסגרת הערכת שווי קניון צים סנטר מעלות אשר הוערך בכ-171 מיליון שקל, נעשה שימוש בשיעור היוון של כ-7.5%, אשר נמוך במעט משיעור ההיוון הכולל לנכסים מסחריים של כ-7.6%, כפי שנקבע על ידי השמאי הממשלתי הראשי, שאף צורף כבדיקת סבירות להערכת השווי. אלא שבדוח השמאי הממשלתי נכתב כי "נמצא קשר בין רמת הקרבה של הנכס למרכז הארץ או למרכז הישוב לבין שיעור התשואה ממנו". עוד מסביר השמאי הממשלתי כי "בנכסים שמיקומם מרכזי נצפה שיעור תשואה נמוך ואילו בנכסים פריפריאליים נצפה שיעור תשואה גבוה. הקשר נובע, ככל הנראה, ממרכיב סיכון גבוה יותר בפריפריה". בעניין זה חשוב לציין, כי שיעור התפוסה בקניון הינו 99%, אשר מעיד על ביקוש גבוה לחנויות בנכס, אולם, הקניון ממוקם בפריפריה, באזור תעשיה מעלות תרשיחא, אשר בצפון הארץ.

 

תוצאות בדיקת Bizportal בנוגע להשפעת שימוש בפרמיות סיכון ספציפיות נוספות בגין מיקום הנכסים בפרפריה ובגין סיכונים המיוחסים לתחום הקניונים (עבור צים סנטר מעלות) על שווי הנכסים המרכזיים של רני צים מרכזי קניות מעלה את הנקודה הבאה: עלייה קלה בשיעורי היוון היתה מורידה את שווי הנכסים בכ-30 מיליון שקל.

שיעורי התפוסה אינם משקפים את מצב הנכסים הנוכחי

הנחת העבודה בדוחות השמאות אשר צורפו לתשקיף היא כי הנכסים יושכרו במלואם (100% תפוסה). הנחה זו משקפת מצב תיאורטי בלבד, כאשר מבדיקת Bizportal עולה כי נטרול שווי שטחי המסחר הפנויים מכלל הערכות השווי, באופן המשקף את המצב הקיים בנכסים למועד ההערכה, מפחית את שווי הנכסים בכ-20 מיליון שקלים. גם בעניין זה חשוב לציין, כי הפרקטיקה של שימוש בהנחת 100% תפוסה בנכסים המוערכים איננה הנחה חריגה בתחום הערכת שווי הנכסים המניבים.

 

נקודת אור: עומס פדיון נמוך

אחד הפרמטרים המהותיים לצורך בחינת איתנות נכסים מניבים הינו עומס הפדיון על השוכרים, כלומר מהו שיעור שכר הדירה אשר משלמים השוכרים בנכס ביחס לפדיון החודשי. ככלל, ככל שעומס הפדיון גבוה יותר, כך עולה החשש מפני פשיטת רגל של השוכרים או נטישה של הנכס המניב, והפוך. בעניין זה, בדיקת Bizportal העלתה כי עומס הפדיון בנכסי רני צים נמוך ביחס לנכסים דומים.

הציבור שותף? דמי ניהול מזנקים

בחודש ינואר 2017 התקשרה החברה בהסכם ניהול לפיו תספק צים אחזקות שירותי ניהול בהיקף משרה של 80%, תמורת דמי ניהול שנתיים של 1.4 מיליון שקל. כעת, בסמוך למועד פרסום טיוטת התשקיף, ימונה רני צים כמנכ"ל ויו"ר חברת רני צים מרכזי קניות ואף יעודכו דמי הניהול השנתיים לכ- 1.9 מיליון שקל (עלייה של כ-35%), זאת בנוסף למענק שנתי תלוי ביצועים בשיעור מינימלי של 2% מהרווח הנקי ובשיעור מקסימלי של 6% או 1.5 מיליון שקל, אשר עשוי להעמיד את סך עלות שכרו של צים על כ-3.4 מיליון שקל בשנה.

עדכון שכרו של צים, רגע לפני ההנפקה מעלה את השאלה האם מדובר בעלות שכר חריגה ביחס למנהלי חברות דומות בשוק ההון? מבדיקת Bizportal עולה כי למרות שעלות שכרו המקסימלית של צים נמצאת בטווח העליון של עלות שכר מנהלי חברות דומות, בהתאם לתוצאות 30 בספטמבר 2017, מדובר בעלות שכר ממוצעת.

 כחלק מתנאי ההנפקה התחייבו צים אחזקות ורני צים, כי כל עוד ניירות הערך של החברה ייסחרו בבורסה לניירות ערך בתל אביב, לא יעסקו, בין במישרין ובין באמצעות חברות בנות, ברכישה, ייזום, והקמה של מרכזים מסחריים.  

   

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רני צים יזם תותח 12/03/2018 13:27
    הגב לתגובה זו
    שווה קניה פרויקטים במגזר הערבי מנוע צמיחה מטורףףףף שווה קניה
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 5.11%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מור השקעות עולה 1.9%, טאואר מאבדת 2.4%; ירידות בת"א

הירידות בוול סטריט מחזירות את המניות הדואליות עם פער שלילי ומדדי ת"א נסחרים בירידות; פימי רושמת אקזיט נוסף ואורביט תזנק היום בשיעור דו ספרתי, אימאג'סט מדווחת על חוזה חדש

מערכת ביזפורטל |

מגמה שלילית בבורסה בת"א ברקע הירידות בוול סטריט ובאסיה, שהחזירו את המניות הדואליות עם ארביטרז' שלילי. ת"א 35 יורד 0.4% ות"א 90 יורד 0.5%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים נסחר סביב ה-0, מדד הביטוח עולה 0.1%, מדד הנדל"ן יורד 0.5%, ומדד הנפט והגז עולה 0.3%.

הבורסה תבצע ביום חמישי, 6 בנובמבר, את עדכון מדדי המניות הגדול בתולדותיה, מהלך הנובע מהצמיחה הדרמטית בהיקף הנכסים הפאסיביים העוקבים אחר המדדים, שהגיעו לשיא של כ-82 מיליארד שקל. במהלך השנה נוספו למדדים כ-12 מיליארד שקל חדשים והתרחשה עליית ערך של כ-20 מיליארד שקל. רף הכניסה למדדי ת"א-35, ת"א-90 ו-SME60 הוכפל ואף שולש בהשוואה ל-2020, כשהחברות הגדולות בתל אביב שוות היום יותר ומציגות סחירות גבוהה יותר. הבורסה, שהשיקה השנה 11 מדדים חדשים ובהם מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן-35, מתכננת להרחיב את ההיצע גם בהמשך. יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר, ציין כי מדובר ב"נקודת ציון היסטורית" המשקפת את התחזקות שוק ההון המקומי והאמון הגובר של המשקיעים בכלכלה הישראלית.


אם אתם משקיעים דרך קרנות או קופות, יש לנו בשורה עבורכם. הרפורמה החדשה בתחום ההשקעות צפויה לאחד את קופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות תחת חשבון השקעות אחד, שבו המעבר בין המכשירים לא ייחשב אירוע מס, ורק משיכת כספים תגרור תשלום מס רווחי הון. המהלך מבטל את נחיתות המס שמהן סבלו קרנות הנאמנות בשנים האחרונות, ומעניק להן יתרון תחרותי חדש לצד דמי ניהול נמוכים, שקיפות גבוהה ונזילות מלאה. בכך, קרנות הנאמנות הופכות לחלופה אטרקטיבית יותר מול קופות הגמל להשקעה (שנהנות מהטבות מס בגיל פרישה אך מוגבלות בהפקדה) ופוליסות החיסכון (שמאפשרות השקעות גדולות יותר אך גובות דמי ניהול גבוהים). להרחבה - הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?


בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון


מניות במוקד

אקזיט ישראלי: חברת אורביט אורביט 12.28%   הדואלית, ספקית מערכות תקשורת ולוויינות לתעשיות הביטחוניות והאזרחיות, נרכשת על ידי התאגיד האמריקאי קראטוס בעסקת מיזוג בשווי של כ-356 מיליון דולר. על פי ההסכם, קרייטוס תרכוש את כלל מניות אורביט לפי פרמיה של כ-21% על מחיר הסגירה האחרון. עם השלמת המיזוג תהפוך אורביט לחברה פרטית בבעלות מלאה של קרייטוס, בכפוף לאישורי רשות התחרות, משרד הביטחון ואסיפת בעלי המניות. מדובר באחת העסקאות הבולטות של השנים האחרונות בענף הביטחוני, שממחישה כיצד חברות טכנולוגיה ביטחוניות מקומיות הופכות לשחקניות גלובליות מבוקשות. בעוד שהמוסדיים כמו מור בית השקעות (כ-19.8%), מיטב (9.2%) והפניקס (כ-5%) נהנים מפרמיה נאה על השקעתם, קרן פימי רושמת כאן אקזיט נאה, דוגמא ליכולת של קרן ההשקעות הישראלית לקחת חברה תעשייתית, לייעל אותה, להרחיב את היקף הפעילות הבינלאומית שלה ולהוביל אותה להירכש על ידי ענק ביטחוני אמריקאי. מעבר לרווחים המרשימים, העסקה גם משקפת את העניין הגובר של תאגידים זרים בטכנולוגיות ישראליות בתחום התקשורת, האלקטרוניקה והביטחון, מגמה שהולכת ומתחזקת על רקע העלייה בהוצאות הביטחוניות בעולם. להרחבה - אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר. בכל מקרה, עסקת הרכישה עשויה לתמוך היום בשוק, כאשר המשקיעים מבינים שחברות ישראליות על הכוונת של חברות גלובליות. ברקע העסקה שוחחנו עם מנכ"ל החברה שאמר "בעזרת חברה אמריקאית גדולה נוכל לפתוח דלתות חדשות בשוק הביטחוני"