תעשיית החלל חדלה מזמן להיות נחלתן הבלעדית של מעצמות וסוכנויות ממשלתיות, והפכה לזירה כלכלית תוססת שמושכת חברות מסחריות ומשקיעים פרטיים. שיגור לוויינים, תקשורת, ניווט ותצפית על כדור הארץ הם רק חלק מהיישומים.
ירידה משמעותית בעלויות השיגור, בין היתר
הודות לרקטות רב-פעמיות, פתחה את השוק בפני שחקנים חדשים. תחומים כמו לוויני תקשורת, הדמיה לוויינית וחקר החלל הפכו למגזרים עם פוטנציאל מסחרי הולך וגדל. גם ישראל נוכחת בזירה, באמצעות חברות ומיזמים בתחום הלוויינים.
הפעילות בחלל שזורה בטכנולוגיות מתקדמות,
ובהן בינה מלאכותית לניתוח נתונים המתקבלים מלוויינים. חברות חלל רבות נסחרות בבורסות, וחלקן הגיעו לשוק דרך הנפקות בוול סטריט. מדובר בתחום עתידני
עם אופק צמיחה רחב, אך גם עם סיכונים טכנולוגיים והוצאות פיתוח כבדות, שהופכים אותו למגזר לא פשוט להערכה.
ההשקעה בתחום החלל דורשת אורך נשימה, שכן מרבית המיזמים מגיעים לרווחיות רק לאחר שנות פיתוח ארוכות. עם זאת, הירידה בעלויות השיגור והביקוש הגובר לשירותי
לוויין הופכים אותו לזירה שמושכת הון פרטי גובר. מדובר בתחום עתידני עם פוטנציאל רב, אך גם עם רמת אי-ודאות טכנולוגית גבוהה.
מעקב אחרי 13 אסטרונאוטים שבילו כחצי שנה בתחנת החלל הבינלאומית מצא ירידה בתפקוד הלב בשבועות הראשונים, ואחריה הסתגלות הדרגתית. בבדיקה שדימתה את הכבידה של מאדים, הלב שלהם הגיב כמו לפני המשימה, וכנראה שאימון יומי אינטנסיבי מילא תפקיד מרכזי
טיסת הניסוי ה-14 של מערכת השיגור הענקית צפויה לצאת היום מטקסס כשעל סיפונה 26 לווייני סטארלינק מהדור החדש; אבל מבחינת SpaceX, המספר החשוב יותר נמצא בהמשך הדרך: החברה מעריכה ששיגור מלא של הדור החדש באמצעות סטארשיפ יוכל להוסיף לרשת עד פי 20 יותר קיבולת
לעומת שיגור באמצעות פלקון 9 - ולהפוך את סטארשיפ לחלק מרכזי בכלכלה של שירות האינטרנט הלווייני
Link, חללית רובוטית של חברה פרטית, שוגרה ביולי כדי להרים למסלול גבוה יותר את סוויפט, טלסקופ בן 22 שעוקב אחרי פרצי קרינת גמא. תקלות שרשרת גמרו לה את הדלק, והשבוע היא חזרה לאטמוספרה ונשרפה. סוויפט צפוי ליפול בתחילת נובמבר
מחקר חדש על מאות גלקסיות מצא שהאנרגיה של הסילונים שיוצאים מחורים שחורים ענקיים מגיעה למרחק של פי 10 עד 20 מהקצה הנראה של הגלקסיה. שם היא מחממת את הגז ומונעת ממנו להתקרר וליצור כוכבים חדשים
מחקר חדש מסיק מהסדקים הענקיים על פני אריאל שמתחת לקרח שלו היה אוקיינוס בעומק של כ-170 קילומטר, פי 40 מהאוקיינוס השקט. יחד עם ממצא דומה על הירח מירנדה, ייתכן שבמערכת של אורנוס יש שני עולמות אוקיינוס. הבעיה: כל מה שאנחנו יודעים מגיע מביקור אחד, ב-1986
אסטרונומים מז'נבה מצאו לראשונה כוכב לכת שמקיף ננס אדום בכיוון ההפוך לסיבוב הכוכב. ההסבר הרגיל למסלולים כאלה, בן לוויה מסיבי שמטלטל את המסלול, פשוט לא קיים שם. איך מודדים כיוון של מסלול במרחק 73 שנות אור, מה ידענו עד היום, ולמה זה חשוב דווקא בננסים אדומים
אסטרונומים שצפו בטלסקופ הגדול מאוד של מצפה הדרום האירופי גילו גל הלם עצום סביב גמד לבן במרחק 730 שנות אור, מערכת שלפי כל מה שידוע לא אמורה להיות מסוגלת לייצר אותו. גל ההלם קיים כבר לפחות אלף שנה, הוא דורש יותר אנרגיה ממה שהמערכת מקבלת, והשדה המגנטי העצום
של הכוכב מסביר חלק קטן מהסיפור
דגימה זעירה שהחללית אוסיריס-רקס הנחיתה בכדור הארץ עברה ניתוח איזוטופי במעבדה בציריך, והתוצאה מציבה את מקום ההיווצרות של האסטרואיד בגבול שבו התאדה הקרח במערכת השמש הצעירה. לפי הממצאים, צדק שימש שם כמעין שער שעצר חומר גס והעביר אבק דק, ובנו חולק את אותה
חתימה כימית עם האסטרואיד ריוגו ועם קבוצת מטאוריטים נדירה במיוחד.
מערך הטלסקופים מירקט שבדרום אפריקה קלט פרצי רדיו קצרים וחוזרים מבטא פיקטוריס b, ענק גזים צעיר שמסתו גדולה פי 11 ממסת צדק. מתוך האות חישבו החוקרים שדה מגנטי של 1,250 גאוס לפחות, המדידה הישירה הראשונה של עוצמה מגנטית בכוכב לכת מחוץ למערכת השמש. העבודה
הועלתה לשרת טרום-פרסום וטרם עברה שיפוט עמיתים.
ז'ואל לאפואנט, חובב אסטרונומיה מקוויבק, שם לב לעיגול מוזר בתצלומי לוויין בזמן שתכנן טיול. משלחת שיצאה לשטח אישרה מכתש פגיעה בקוטר 25 קילומטר, הגדול ביותר שהתגלה בעולם מאז 2018. לפי הגיאולוג שהוביל את הבדיקה, זו הפעם הראשונה שדיווח של אדם מהציבור הבשיל
למכתש מאומת.
עשרות שנים ההסבר היה שכדור הארץ נולד יבש, ושהמים הובאו אליו בידי גופי קרח מהאזורים הקרים שמעבר לצדק. מחקר חדש מראה שכמעט כל החומר שממנו נבנה הכוכב מגיע דווקא מהשכונה הקרובה, ומכאן שהמים היו כאן מההתחלה. למסקנה הזאת יש השלכה ישירה על השאלה כמה נפוצים עולמות
עם אוקיינוסים