הכינוי לזירת ההשקעות והצריכה של הכלכלה השנייה בגודלה בעולם. הוא כולל את הבורסות בשנחאי ובשנזן הסגורות יחסית למשקיעים זרים, את בורסת הונג קונג, ואת מניות החברות הסיניות הנסחרות בארצות הברית באמצעות מבנה החזקה עוקף רגולציה. מאפייניו הבולטים הם משקל גבוה
של משקיעים פרטיים, השפעה ממשלתית ניכרת על ענפים שלמים, מחזורי אשראי מתוחים בענף הנדל"ן וצריכה מקומית שהתאוששה באיטיות לאחר משבר הקורונה. גל הרגולציה על חברות הטכנולוגיה, החינוך והמשחקים הוריד את שווי המניות בעשרות אחוזים והביא לתמחור בדיסקאונט מתמשך. עבור
המשקיע הישראלי, החשיפה לסין מגיעה לרוב דרך קרנות סל על מדדי שווקים מתעוררים, ומשפיעה גם על מחירי הסחורות ועל שרשראות האספקה של יצואניות מקומיות.
אני כידוע מתרחק מהשוק הסיני, בגלל המשטר שם. אבל אחרי שפרופ' מומחה למערכות הנדסה ב-MIT אמר ש-JD נראית מעניינת החלטתי לבדוק אותה שוב. הנה כל הסיבות שהיא מעניינת - יותר מעליבאבא