הסדרי ראיה

הסדרי ראייה, המכונים גם הסדרי שהות, קובעים את זמני השהות של ילד עם ההורה שאינו מתגורר עמו דרך קבע לאחר פרידה. ההסדר נקבע בהסכם בין ההורים או בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה, ומתייחס לימי חול, לסופי שבוע, לחגים ולחופשות. השיקול המרכזי בקביעתו הוא טובת הילד, ולעיתים מסתייעת הערכאה בתסקיר של עובד סוציאלי. להסדר יש גם היבט כספי ישיר: היקף זמני השהות משפיע על חישוב מזונות הילדים ועל חלוקת ההוצאות ביניהם. הפרה חוזרת של ההסדר עלולה להוביל להליכי אכיפה, לקנסות ולחיוב בפיצוי כספי להורה השני. פסיקות בנושא נחשבות למקור מרכזי להבנת הזכויות והחובות הכלכליות של הורים לאחר גירושין.