כשהוא נכנס לאולם, הוא הציג את עצמו כאב שנלחם על הזכות לראות את בנו בן ה-7 אחרי נתק ממושך. אבל ככל שההליך התקדם, בית המשפט התרשם שהמאבק משתנה: פחות עניין של קשר, יותר כסף. בפסק דין חריג בנימוקיו, השופט איתי כרמי קובע שהאב ניהל את התיק כמו מי שמבקש שחרור
- לא הורות. כשהמשפט נהפך לכלי לחץ סביב המזונות, השופט סגר את התיק והבהיר: זמני שהות אינם מטבע עובר לסוחר
