תשואת חסר היא מצב שבו נכס פיננסי, קרן או תיק השקעות מניב תשואה נמוכה מזו של מדד הייחוס או של השוק שאליו הוא מושווה לאורך תקופה נתונה. המונח משמש בעיקר בהערכת ביצועים של קרנות נאמנות, קרנות פנסיה ומנהלי השקעות: כאשר מנהל משיג תשואה נמוכה ממדד הייחוס
אומרים כי הוא הניב תשואת חסר, המכונה גם אלפא שלילית. זהו ההפך מתשואה עודפת, שבה מנהל מצליח להכות את המדד.
תשואת חסר עשויה לנבוע ממספר גורמים: בחירת ניירות ערך כושלת, תזמון שוק שגוי, דמי ניהול גבוהים המכרסמים בתשואה נטו למשקיע, או החזקת נכסים דפנסיביים
דווקא בתקופה של עליות שערים חדות. עבור משקיעים, תשואת חסר מתמשכת של קרן אקטיבית ביחס למדד היא אחד הנימוקים המרכזיים למעבר להשקעה פסיבית בקרנות מחקות ותעודות סל, בעלות דמי ניהול נמוכים יותר. בהערכת מנהל השקעות חשוב לבחון את התשואה ביחס למדד הייחוס הרלוונטי
ולאורך מספר שנים, שכן תשואת חסר בטווח קצר אינה בהכרח מעידה על כישלון, וכן להתחשב ברמת הסיכון שנלקחה בדרך להשגת התשואה.
חברות רבות הנפיקו את עצמן בבורסה בשנתיים האחרונות וכגודל הציפייה כך גם גודל האכזבה; את חלקן אפשר לכנות כחברות פח, חלקן הונפקו בשוויים מוגזמים ומנופחים להפליא; חטא ההיבריס כבר אמרנו? כן אמרנו - ועכשיו גם בנק ישראל אומר