תשתיות

ענף התשתיות כולל את פרויקטי הדרכים, הרכבות, הנמלים, האנרגיה והמים שמהווים את עמוד השדרה של המשק, ומצריך השקעות ממשלתיות עתק ותכנון ארוך טווח. השקעה בתשתיות מניעה צמיחה, תעסוקה ופריון, אך פרויקטים גדולים מתמודדים עם עיכובים, חריגות תקציב ובירוקרטיה.

פרויקטי התשתית בישראל נעים בין סלילת כבישים, מחלפים ומנהרות, הרחבת הרכבת הכבדה והקמת רשתות הרכבת הקלה במטרופולינים, פיתוח הנמלים ושדות התעופה, ועד תשתיות אנרגיה, התפלת מים ומערכות ביוב. פרויקטים אלה מאופיינים בלוחות זמנים ארוכים, בתלות באישורים סטטוטוריים ובתכנון רב-שנתי, ולכן חשופים לעיכובים ולחריגות תקציב. חלק גדול מהם ממומן מתקציב המדינה, אך גובר השימוש במודלים של שיתוף המגזר הפרטי (PPP, BOT וזכיינות) המאפשרים לפרוס את ההשקעה על פני שנים ולהעביר חלק מהסיכון לגורם המבצע.

בעמוד זה מסוקרים פרויקטי התשתית הלאומיים, ההשקעות הממשלתיות בתחבורה ובאנרגיה, מכרזים ועסקאות של חברות התשתית והבנייה, פעילותה של חברת החשמל, והדרך שבה פיתוח התשתיות משפיע על הפריון, על הצמיחה, על שוק העבודה ועל איכות החיים והניידות של הציבור. תשתיות איכותיות נחשבות למנוע מרכזי של הכלכלה ולתנאי בסיסי להמשך צמיחתו של המשק הישראלי.

מבחינת שוק ההון, ענף התשתיות מרכז חברות ביצוע, יזמות והנדסה אזרחית, יצרניות חשמל פרטיות (IPP) וקרנות תשתית מוסדיות המשקיעות בפרויקטים ארוכי-טווח בעלי תזרים יציב יחסית. מגמות עולמיות כמו המעבר לאנרגיה מתחדשת, חשמול התחבורה, התייעלות אנרגטית והתחדשות עירונית צפויות להרחיב את היקף ההשקעות בענף בעשור הקרוב.