עטרה בילר

שפת ה-low tech ממשיכה להפתיע. גם במקרה הנוכחי הבנק לא ממציא את הגלגל אבל אסטרטגיה טובה של מותג קיימת בדיוק בשביל ימים כאלה

האם אני מוכרחה לחשוב "איזה נשיא מגניב"? אבל זה לא מחזיק מים. כמו כל מותג, על ריבלין לגבש אסטרטגיה להגדרה-מחדש של תפקיד הנשיא

מערכת הבחירות הנוכחית הפכה אותנו למומחים ב"מה לא" - הייאוש מצטלם סקסי אך המסקנה היא "המבין יבין" והצופה נותר עם השאלה "מה כן?"

דנונה תמיד הובילה את האג'נדה שיוגורט זה לא fun, אלא פונקציונאלי. זירת הכיף נותרה פנויה ליופלה, והשאר הסטוריה, עד שדנונה התעוררה

במקום לזייף מאצ'ואיזם, מחצין בוז'י מודיע לנו שלמרות הישגיו עקב האכילס שלו הוא קולו. הוא נותן לנו להבין לבד את השטחיות שלנו וזה חכם

בסופו של יום, על כל ציניקן שדורך עוד יותר את ציניותו, יש אולי שניים או ארבעה קולות צפים שתוהים אם מה שחשבו על ביבי ושרה הוא מאניפולציה

ברוח הבחירות מבקרת הבית של אייס על 2 קמפיינים פוליטיים: בני תבור הופך למגה סלב וחנין זועבי אומרת תודה לבת-אל שלא הצביעה. זה עובד?

כמו היצורים הלא הגיוניים בסיפורי לואיס קרול, גם אנחנו בטוחים שאנחנו נורא רציונאליים, למרות שאנחנו לא. על הכפתורים האלו בדיוק ערוץ לוגי פועל

בתרגיל תקשורתי מתוחכם טופטיקה חושפת את "האמת" על שוק האופטיקה ומסירה את הכפפות באופן בוטה, כדי להתרומם על גבן של הרשתות המתחזות

ההתנערות מרגשות אשם בסרטון קליק מומחזת לא רע בהגזמות נקלות ועקומות, ורולידר צוחק על עצמו, לא בלי לפרסם את מרכולתו. ערמומי אמרנו?