תמלוגים

תמלוגים הם תשלומים המשולמים לבעל זכות — לרוב המדינה — בעבור הזכות להפיק ולנצל משאב טבע, כגון גז טבעי, נפט או מחצבים. בישראל גובה המדינה תמלוגים מחברות האנרגיה המפיקות גז ממאגרים כמו תמר ולווייתן, והם מהווים מקור הכנסה משמעותי לקופת המדינה לצד המסים הייעודיים.

שיעור התמלוגים ואופן חישובם היו במוקד דיון ציבורי נרחב, בעיקר בעקבות ועדת ששינסקי בשנת 2011, שהמליצה להגדיל את חלק המדינה ברווחי הגז והנפט ולהקים "קרן עושר" (הקרן לאזרחי ישראל) שתנהל את ההכנסות לטובת הדורות הבאים. הרפורמה שינתה את מבנה המיסוי על משאבי הטבע והגדילה את התמלוגים והמסים שמשלמות שותפויות הגז.

מעבר לתחום האנרגיה, המונח תמלוגים משמש גם בהקשרים עסקיים אחרים — למשל תמלוגים על זכויות יוצרים, פטנטים, מותגים וזכיינות. מבחינת המשקיע, מודל הכנסה מבוסס תמלוגים נחשב יציב יחסית, שכן הוא מספק תזרים שוטף ללא צורך בהפעלה ישירה של הנכס. בעמוד זה מרוכזות הכתבות על תמלוגים — מיסוי משאבי הטבע, הכנסות המדינה מהגז והשלכות הרגולציה על שוק האנרגיה.

עבור שותפויות הגז והנפט הנסחרות בבורסה, גובה התמלוגים והמסים שהן משלמות למדינה משפיע ישירות על רווחיהן ועל הדיבידנדים שהן מחלקות למשקיעים. עלייה בשיעורי התמלוגים או שינוי רגולטורי במנגנון הגבייה עשויים ללחוץ על שווי החברות, ולכן משקיעים בענף האנרגיה עוקבים מקרוב אחר מדיניות המיסוי של משאבי הטבע ואחר החלטות הרגולטור בתחום.