בנק ישראל

על הדוח המביך של בנק ישראל, האם אפשר לפזר ולא להתכנס לתשואה הממוצעת והאם כדאי להשקיע בחו"ל?

התקציב גבוה ב-2.9% ביחס לשנת 2022, בעיקר כתוצאה מעלייה בתקציב שיתוף נתוני אשראי בשנה זו

כך מזהיר הבנק המרכזי, שמצטרף לאזהרות שקראתם כאן בביפזורטל. לדבריו: "מניות הנדל"ן המניב משקפות ציפיות לא ריאליות לצמיחה ולעליית ערך הנדל"ן"; הוא קובע שהמניות מנופחות, אבל טוען שזו לא בועה. הבנק גם מעביר ביקורת על שיעורי ההיוון הנמוכים שהחברות לקחו

שר האוצר מאשר למעשה את האזהרה שהצגנו כאן לפני שנתיים - מתן אפשרות לציבור לקחת משכנתאות מסוכנות יותר, רגע לפני העלאת הריבית, תתהפך על נוטלי המשכנתאות. וזה מה שקרה בפועל: ההחזרים החודשיים זינקו ב-1,000-1,5000 שקל בחודש

לדברי הבנק: המיסוי כעת "מעוות את הקצאת ההשקעות ומשפיע על המחירים, בפרט על שער החליפין". בנק ישראל רוצה להגביר הנזילות בבורסה, תומך בפיקדון צמוד למדד מחירי הדיור, קורא לוותר על מחיר למשתכן ודירה בהנחה ומנגד לקדם שכירות ארוכת טווח והתחדשות עירונית במרכז, להגביר את פתיחת השוק לייבוא, ולא לתת הטבות מס לרכבים חשמליים

לפי ההצעה החדשה של בנק ישראל, הממשלה תציע פיקדון הצמוד למחירי הדירות לאוכלוסייה מוגדרת שהיא חסרת דירה בבעלותה. הפיקדון יוצע דרך הבנקים, שיתחרו במכרז על גובה הריבית, אבל הממשלה תבטיח את ההצמדה - הבעיה היא שמציעים את זה דווקא כששוק הדיור מתקרר ואולי אפילו מתחיל לרדת

בעו"ש יש 600 מיליארד שקל, בפיקדונות עם ריבית נמוכה במיוחד יש 300-400 מיליארד - המספרים האלו מבטאים הפסדי ענק לציבור ולפירמות; וגם - מה ריביות הבנקים על הלוואות?

נתוני שוק הדיור הם בעיכוב ומשקפים את חודש נובמבר. בחודש הבא סיכוי טוב לעצירה מוחלטת ואף לירידת מחירים (מחירי הדירות החדשות כבר בירידה של 2.4%). עליית המחירים הואטה ל-18.8% בשנה; מדד המחירים לצרכן עלה בחודש דצמבר ב-0.3%, אבל מחירי השכירות עלו ב-8.2%; מדד תשומות הבנייה - נעצר

וגם - החל מחודש הבא ירידות במדד המחירים לצרכן; הצפי לשנת 2023 - מדד של 2.7% לעומת 5.4% ב-2022