עופר הבר
עופר הבר הוא מהנדס שצבר שנים רבות של ניסיון בחברות התעופה והביטחון הגדולות. הוא מביא את הידע ההנדסי והתעשייתי לסיקור תעשיית התעופה: התחרות בין בואינג לאיירבאס, תקלות ייצור וריקולים, וניתוח תאונות ואירועי בטיחות לפי ממצאי התחקירים. הוא כותב גם על מטוסי העתיד, על תעופה צבאית ועל ההיערכות הביטחונית בנמל התעופה בן גוריון.
המחדל השקט: כיצד איבד נתב"ג את רשת הביטחון האלקטרונית שלו דווקא בזמן מלחמההמחדל שהשבית חלק מיכולות הנחיתה המדויקת בנתב"ג אינו תקלה טכנית, אלא כשל תחזוקתי שעלול להפוך ערפל או אובך לשיבוש תעופתי יקר ומסוכן. בזמן שגישות GPS מוגבלות בשל שיבושי לוויין, גם רשת הביטחון הקרקעית של השדה נשחקה - והטייסים נדרשים לראות את המסלול מוקדם יותר, או לבטל נחיתה
הטייסים או המטוס? מי אשם בהתרסקות טיסת אייר אינדיה 171שנה חלפה מאז התאונה שגבתה את חייהם של 241 נוסעים ואנשי צוות ועוד 19 על הקרקע, ובמהלכה מנסות הרשויות לקבוע אם היו אלה הטייסים שהתאבדו או שמחשב המטוס ותקלה חשמלית היו אחראים לאסון. הדוח הסופי, שצפויה לפרסם מעבדה בפריז בשבועות הקרובים, עשוי להרעיד את אמות הספים של עולם התעופה כולו
טיל, טיוח או תקלה? 12 הדקות האחרונות של טיסת TWA 800הטיסה שיצאה ביולי 1996 מניו יורק לפריז והתרסקה 12 דקות אחרי ההמראה, הולידה את חקירת התעופה המורכבת, היקרה והשנויה ביותר במחלוקת בהיסטוריה האמריקאית, כשעד היום האמת על מה שבאמת קרה שם נותרה קבורה עמוק במצולות הספק והמסתורין
הסיבות לאסון תעופה - והתקלות הנפוצות בבואינג ואיירבאסאחת התקלות שקרו לא פעם בשנים האחרונות במטוסים היא קריסת כן הנסע הקדמי של המטוס, בעת עמידה על המסלול או בשער נמל התעופה. התופעה הזו פוגעת הן בבואינג והן באיירבאס ומעמידה בסכנה הן את אנשי הצוות והן את ציבור הנוסעים. מדוע כשלים כאלה קורים בעידן התעופה המודרנית, ומה חברות התעופה ויצרני המטוסים עושים כדי להקטין את ממדי התקלות
כך תרם ג'ף בזוס לנסיקה הפיננסית של אילון מאסקהפיצוץ רב העוצמה של טיל הענק של בלו אוריג'ין בשבוע שעבר שלח את בזוס ללקק את הפצעים ההנדסיים והפיננסיים והותיר את SpaceX של מאסק בליגה משל עצמה, בדיוק בזמן לקראת מה שעשויה להתברר כהנפקה הגדולה אי פעם. מה קרה על כן השיגור, מה יכול היה למנוע את האירוע, ומה עומד מאחורי השווי העצום של SpaceX
חיישנים נגד טייסים: האם הארכיטקטורה הדיגיטלית של איירבוס מסכנת חיים?בארבעת העשורים האחרונים המטוסים של איירבוס פעלו כך שהמחשב משמש כמבוגר האחראי. אלא שתקלות ואסונות התרחשו כשהמחשב קיבל נתונים שגויים והטייסים, שהשליטה במטוס עברה לידיהם במלואה, לא היטיבו להגיב. כדי לפתור את הבעיה מובילה החברה בשנים האחרונות גישה חדשנית המשנה את חוקי המשחק
כרוניקה של עיוורון מרצון: מדוע ישראל לא נערכה לאיום הרחפנים?במשך שנים מערכת הביטחון הישראלית לקתה ב״מגלומניה טכנולוגית״ - נטייה לחפש פתרונות מושלמים ויקרים לאיומים מורכבים, תוך התעלמות מהאיומים הפשוטים והזולים. מה צריך לעשות כדי לסגור את הפער, וכמה זמן ייקח עד שכלל הכוחות בחזית ישלטו בממד האווירי הקרוב אליהם ביותר
מטוס החלל האמריקאי שישנה את פני המלחמה ואיך הוא קשור ל-SpaceXה-X-37B קטן ממעבורת חלל, שקט כמו לחישה, ומסוגל להישאר בחלל שנים מבלי שאף אחד יידע בדיוק מה הוא עושה שם. מה היכולות שלו, לאילו משימות כבר נשלח, כמה עלה הפיתוח, מי המתחרים, ואיפה SpaceX נכנסת לתמונה
ניתוח כך הפכה טורקיה ל״אמזון״ של רחפני הקמיקזה והחימוש המשוטטבתוך עשור הפכה המדינה מצרכנית נשק תלויה למעצמת טכנולוגיה עילית, שכבר לא מסתפקת בכטב"מים בודדים, אלא עוברת לייצור המוני של צבאות רפאים. החוזה האחרון שחתמה לאספקת מ-100,000 מערכות בלתי מאוישות למדינה זרה בת ברית ששמה לא פורסם, אינו רק שורה במאזן כלכלי, אלא קריאת תיגר על כל מה שידענו על שדה הקרב הטקטי
מלחמת הרחפנים: המהפכה השקטה ששינתה את שדה הקרב בין צה"ל לחיזבאללהבקרב הרחפנים, המנצח הוא לא מי שיש לו את הכלי היקר ביותר, אלא מי שיש לו את הגמישות הגבוהה ביותר. נכון לרגע זה, חיזבאללה נהנה מיתרון ומצליח לאתגר את מערכות ההגנה היקרות של ישראל. מנגד, ישראל סוגרת את הפער במהירות דרך לוחמת הרחפנים, טכנולוגיית הלייזר והלוחמה האלקטרונית, וגם - יש פתרונות בשטח