עוזי גרסטמן

לאחר שלוש שנים של הליכים משפטיים שניהלה עיריית תל אביב מול בעל חברה שהחזיקה בחוב של 200 אלף שקל מולה, בדרישה להעניש אותו אישית, קבעה השופטת כי "חוב ארנונה כשלעצמו אינו מצדיק הרמת מסך". לדברי הנתבע, הוא רק הופיע ברישום הפורמלי של החברה, אך לא ניהל אותה, לא החזיק בפועל בנכס, ולא היה מעורב בקבלת ההחלטות. "לא ניתן לקבוע שנעשה שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החברה באופן פסול"

צו ההריסה הוצא על ידי העירייה לאחר שבדיקה אווירית ותיעוד בשטח העלו כי נבנתה סככה ללא היתר.  האשה עצמה הבהירה בעדותה כי פעלה בתום לב, ולא חשבה לרגע שמדובר בבנייה אסורה. הסיבה? השכונה מלאה בסככות זהות. לדבריה, "רק בטיול קצר ברחובות הסמוכים לביתה ניתן לספור 138 סוככים דומים". לדברי השופט, "מה מסיק האזרח שומר החוק, כשהוא רואה עשרות רבות של סוככים... אשר עומדים על כנם חודשים ושנים?"

עורך דין ביקש להוביל הליך ייצוגי בשם כל הגולשים הישראלים שמעולם לא השתמשו ב-ChatGPT או בכל שירות אחר של OpenAI, אך מאמינים כי המידע האישי שלהם נאסף בכל זאת על ידי החברה, במסגרת אימון המודלים שלה. הטענות היו חמורות: איסוף מידע אישי, לרבות מידע מזהה של ילדים העברת הנתונים לגורמים שלישיים ועוד. לטענת החברה, בית המשפט הישראלי אינו הפורום המתאים, לא מבחינה טריטוריאלית ולא מבחינת הדין המהותי

אדם בן 86, חולה סרטן כליות סופני, הופנה לפרוצדורה פשוטה יחסית, שתפקידה להקל על מצוקתו הנשימתית. אך הרופאים שהיו אמונים על ניתוחו החליטו מיוזמתם לבצע ביופסיה - שלא נכללה בהפניה הרפואית ולא אושרה מראש. ההליך הסתיים בהסתבכות קשה, פתיחת בית החזה, הידרדרות בתפקוד הגופני של המטופל, ולבסוף מוות כעבור כחודש וחצי - לאחר תקופה של סבל

אשה שהלכה לעולמה ולא הותירה צוואה מסודרת, ניהלה חשבון בנק שאליו הכניסה את אחת מבנותיה כשותפה. מבחינת הבת, החשבון נוהל עמה במשותף, והיות והיה בו סעיף "אריכות ימים", הרי שבמות האם הכספים כולם שייכים לה. הסעיף קובע כי לאחר פטירת אחד מהשותפים לחשבון, בן הזוג שנותר בחיים רשאי להמשיך ולבצע פעולות בחשבון. ואולם בית המשפט לא אישר זאת, והכריע אחרת

לפי הפסיקה החשובה, כשבן זוג שותף פעיל ומשמעותי בהשבחת נכס שהוענק במתנה לבן זוגו, יש לראות בנכס כולו, לרבות מרכיביו המקוריים, ככזה הנתון לשיתוף. בכך, נשברה אחת מן ההבחנות הדקות אך הדרמטיות שהתקיימו עד כה בדיני המשפחה. "העובדה שהתוצר המושבח הורתו במתנה, אינה מלמדת כשלעצמה על היעדר כוונת שיתוף ברכיב שניתן במתנה", נכתב בפסק הדין

נהגת שנפגעה מרכב אחר, שברח מזירת התאונה, רצתה לקבל במהירות את הסרטון ממצלמות עיריית כפר סבא.העירייה דרשה ממנה לפעול בהתאם לחוק, ולהגיש בקשה מסודרת לפי הנהלים. האשה החליטה לפנות לבית המשפט, שסבר כי, "לא ניתן לעקוף את הוראות התקנות ולהגיש תביעה עצמאית". לפי השופט, היא עקפה את המנגנון המוגדר בחוק, ופעלה באופן בלתי תקין

בני זוג לשעבר, שנישאו ב-2016 והתגרשו ב-2023, ניהלו עד לאחרונה מאבק סביב הבית שבו חיו וגידלו את בנם המשותף הקטן. מכירת בית הוריה, הניבה לאשה ירושה של 1.55 מיליון שקל. על רקע המצב הרעוע של הזוגיות, היא ביקשה לרכוש לה ולבנה דירה שתהיה שלה בלבד, כאמצעי להבטחת עתידה הכלכלי. האיש ביקש להצטרף לעסקה, והיא ניאותה, בכפוף לכך שייחתם הסכם ממון ברור שיבטיח שהדירה לא תהפוך לנכס משותף

בני הזוג חיו ועבדו שמונה שנים בארה"ב, ולאחר מכן יצאו למסע שייט של שלוש שנים ברחבי העולם, ולאחר מכן ביקשו לחזור לישראל ולקבל זכויות כתושבי קבע. הם טענו כי שהותם מחוץ לישראל היתה זמנית, בתחילה לצורכי עבודה ובהמשך בשל נסיבות שלא היו בשליטתם, כמו מגפת הקורונה. לטענתם, חזרתם לישראל מוכיחה את כוונתם האמיתית לאורך השנים

אחרי עשור של סכסוכים, קיבלה ס.ב. ניהול מקרקעין את פסק הדין האחרון בדרכה המשפטית הסבוכה מול חברת מגדל השעון ביפו. התובעת, שהחזיקה ב-20% ממניות הנתבעת - חברה יזמית שנועדה להקים בניין מגורים בתל אביב - העמידה עם שותפותיה הלוואות ראשונות לחברה, לצורך רכישת הקרקע. אלא שהשותפות הידרדרה למאבק משפטי מורכב, שעבר גם בבית המשפט העליון - והסתיים כעת