דר' אביחי שניר

דירוג זה לא הכל; מה שמשפיע בעיקר על השווקים הוא אי הוודאות. באנגליה אי הוודאות בגלל הברקזיט הורידה את המניות, אצלנו אי הוודאות הפוליטית מורידה את השוק

אפשר להגיע לכל אחד מהמחזיקים בביטקוין; משרד המשפטים האמריקאי איתר ביטקוינים בשווי של מעל 1 מיליארד דולר; הסרת האנונימיות אולי דווקא טובה למטבע 

הבנקים המרכזיים מדפיסים בלי הפסקה ומזרימים כספים לשווקים; תיאורטית הדפסה מתגלגלת לאינפלציה. פרקטית זה לא קורה. עם זאת - יש עליית מחירים בשוק הדירות ומשבר שם לצד אינפלציה בהוצאות ממשלתיות ובמחירים של נכסים פיננסים, עלול להיות קטלני

הבנקים המרכזיים לא מצליחים לעמוד ביעדי האינפלציה ובטח שלא לטפל בנושא התעסוקה; הממשלות יודעות מה צריך - קיצוצים במגזר הציבורי (לא רק אצלנו), אבל קשה להן לעשות זאת - זו הסיבה שהמשבר הנוכחי יכול להיות ארוך 

אומרים לכם שמחירי הדירות יעלו כי לא בונים מספיק - ההיסטוריה מלמדת שהיו תקופות שלא בנו לכאורה ומחירי הדירות לא עלו; מחירי הדירות לא יעלו אם ההכנסה של האנשים לא עולה

למי דואג בנק ישראל כשהוא קונה דולרים? לייצור המקומי וליצואנים. אבל מה עם הצרכנים המקומיים - דולר נמוך מפחית את עלות המוצרים המיובאים ומוריד את יוקר המחיה, אז למה להילחם על שער הדולר בצורה עיוורת? 

איך לפתור את בעיית החוב-תוצר, למה החרדים הם מנוע הצמיחה המשמעותי של הכלכלה שלנו, ואיפה מקצצים במגזר הציבורי?  

הפד' ממשך להיות השחקן המרכזי בשווקים הפיננסיים; אז אם הפד' מעלה את יעד האינפלציה הוא לא רק מודיע הוא בעצם מגדיר מדיניות

עם כל הרעש שהיה סביב ההתפטרות של מרידור, אין במכתב שלו שום סיבה להתפטרות של ראש אגף תקציבים. בטח לא של מי שהובא לתפקיד על ידי משה כחלון, שר אוצר שלא בדיוק הצטיין בניהול תקין

הצעד של מרידור עלול לגרור את חברות הדירוג להורדת דירוג לכלכלת ישראל - עכשיו הן גם יודעות על השטיקים, על האינטרסים הלא עניינים בתקציב, על הפוליטיזציה של התקציב - אולי זה לא חדש, אבל עכשיו כבר אי אפשר לברוח - הכביסה בחוץ