גולדה מאיר

גולדה מאיר הייתה ראש ממשלת ישראל הרביעית, וכיהנה קודם לכן כשרת החוץ וכשרת העבודה.

בתפקידה כשרת העבודה הובילה תוכניות בנייה ציבורית, סלילת כבישים ופיתוח תשתיות שנועדו לקלוט את גלי העלייה הגדולים של שנות החמישים, ובכך השפיעה על מבנה שוק העבודה
ועל פריסת האוכלוסייה בישראל. בתקופת כהונתה כראש ממשלה גדל תקציב הביטחון בחדות, ולאחר מלחמת יום הכיפורים נשא המשק בעלויות שיקום ובניין הכוח שהובילו לגירעון מתמשך ולאינפלציה גבוהה. תקופה זו נחשבת לנקודת מפנה במעבר מהמשק הריכוזי אל משבר כלכלי ארוך.

בממשלתה כיהן פנחס ספיר כשר האוצר והמשיך במדיניות של מעורבות ממשלתית עמוקה בתעשייה. אחרי מלחמת יום הכיפורים ועדת אגרנט בחנה את ההיערכות למלחמה, ומאיר התפטרה בעקבות המחאה הציבורית. זינוק מחירי הנפט בעולם באותה תקופה פגע בתקציב המדינה והעמיק את האינפלציה בשנים שאחרי.