חברות ענק הן תאגידים בעלי שווי שוק עצום ונתח משמעותי במדדים המובילים, ובעיקר קבוצת ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות. משקלן הגבוה במדדים כמו נאסד"ק ומדדי המניות הרחבים יוצר מצב שבו ביצועי מספר מצומצם
של מניות מכתיבים את תשואת השוק כולו, לטוב ולרע. הן נהנות מיתרונות לגודל, ממאזנים חזקים ומיכולת השקעה עצומה במחקר ופיתוח, אך גם ניצבות מול פיקוח אנטי תחרותי מוגבר בארצות הברית ובאירופה, ומול לחצים לפיצול פעילויות. עבור משקיעים
נוצרת דילמה מובנית: חשיפה למדדים רחבים מספקת לכאורה פיזור, אך בפועל היא מרכזת חלק ניכר מהסיכון בקומץ שמות, מגמה שמחייבת בחינה של הרכב התיק בפועל ולא רק של מספר האחזקות.
מיקוד או גודל? הקונגלומרטים של חברות שהלכו וצמחו, עם חטיבות שכבר אין ביניהן קשר הם גדולים, מסורבלים ומיושנים ובעיקר - מפגרים אחרי השוק. כיום דווקא חברות המתמקדות בעסקי הליבה שלהן מצליחות. גם המשקיעים מעדיפים יותר ויותר חברות כאלה